כרזה ממלכתית תשע"א
""Designing Memory"" Competition
The Official Commemorative Poster
The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist Adva Lutati, was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 200 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2011.
השתרשות זיכרון השואה בשיח החברתי-תרבותי מרחיבה את גבולות השיח לתחומי דעת ויצירה מגוונים ובתוכם היצירה האמנותית. כך בישראל וכך גם בעולם. על רקע זה, משרד ההסברה והתפוצות ויד ושם מקיימים תחרות ארצית לעיצוב כרזה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתחרות לוקחים חלק מאות יוצרים. עבודותיהם המקוריות ורבות ההשראה, מבטאים מגוון משמעויות שמייחסים דורות שונים, באמצעות השפה החזותית, לזיכרון השואה. לכרזה הנבחרת נכתב מערך שיעור שניתן להורידו מאתר האינטרנט של בית הספר המרכזי להוראת השואה באתר יד ושם. ניתן לרכוש מידי שנה את הכרזה הזוכה בתחרות "מעצבים זיכרון" לשימוש חינוכי במרכזו הנושאים: עיצוב זיכרון השואה, אמנות ושואה, הדור השלישי והרביעי לניצולי השואה.
מעצבת: אדווה לוטטי - הזוכה במקום הראשון היא בת עשרים ותשע, בוגרת ביה"ס "חשיפה" של האוניברסיטה הפתוחה. הייתה מדריכה בסוכנות היהודית ובמסגרת זו העבירה פעילויות בנושא השואה.
כרזה מעוצבת היטב, הדורשת מאמץ בפענוחה ובבחינתה. הדיון המרכזי שבכרזה עוסק זיכרון הנוטה באופן טבעי להתעמעם. הכרזה מציגה שתי מגמות של מחיקה: זו שבכוונתם של הנאצים וזו שעושה הזמן. הדבר בא לידי ביטוי בעמעום המכוון במקומות הדרמטיים. זוהי הסתרה מאוד מטרידה ומשמעותית המקיימת דיאלוג עם תבנית מודעת אבל שבמסגרת הכרזה ובכך משרתת את המסר היטב. הכתם השחור במרכזה הוא העושה את הכרזה למה שהיא - האנשים אינם יותר, נעלמים מן המסך. נותרו רק שברים מהם ניתן ללמוד על המקור.
הכרזה עונה על הקריטריונים של התחרות באופן מובהק דרך האימג' החזק המוצג בה. צילום המייצג מציאות. המשפחה המופיעה בצילום שבכרזה נראית מסוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20, ומייצגת את תמימותם של הקורבנות שאינם יודעים מה מצפה להם בעוד אנו יודעים את סופו של הסיפור. מכאן שלכרזה מספר רבדים: הקורבנות אינם מופיעים במותם אלא בחייהם וניתן להציגם במלוא אנושיותם בבחינת "לחלץ תווי פניהם מערמת האפר". זוהי פעולה חינוכית ממדרגה ראשונה, פעולה של גילוי, טפח אחר טפח
