בספר מעורר השראה ובה בעת פרדיגמטי זה דן לה קפרה במגוון נושאים שניצבים בלב העיסוק ההיסטורי והתיאורטי בשואה. הספר עוסק, בין השאר, ביחס שבין הכתיבה ההיסטורית לכתיבה התיאורטית על השואה ובעקבותיה, בשאלת האמפתיה בעבודת ההיסטוריון, בצורות של עיבוד קולקטיבי של הטראומה ואף בכמה מן הוויכוחים ההיסטוריוגרפיים המרכזיים של השנים האחרונות כגון "פולמוס גולדהגן".