ללא הומור היינו מתאבדים

חיה אוסטרובר

NIS 78.00

השימוש בהומור בתקופת השואה אמנם ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. חיה אוסטרובר בוחנת את השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה כמנגנון הגנה שסייע לכלואים בגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה להתמודד עם המציאות הנוראה. אוסטרובר עומדת על סוגי ההומור וחוקרת את תפקידם ומציגה מבחר מביטויי ההומור בחיי התרבות בגטאות ובמחנות - שירים הומוריסטיים, קריקטורות וקברטים - ומספרת את סיפורם הייחודי של שני ליצני גטו.

השימוש בהומור בתקופת השואה אמנם ידוע בין הניצולים, אך עד כה לא הוקדש לו מחקר של ממש. חיה אוסטרובר בוחנת את השימוש בהומור ובצחוק בתקופת השואה כמנגנון הגנה שסייע לכלואים בגטאות ובמחנות הריכוז וההשמדה להתמודד עם המציאות הנוראה. אוסטרובר עומדת על סוגי ההומור וחוקרת את תפקידם ומציגה מבחר מביטויי ההומור בחיי התרבות בגטאות ובמחנות - שירים הומוריסטיים, קריקטורות וקברטים - ומספרת את סיפורם הייחודי של שני ליצני גטו.

מפרט המוצר
Year 2009
ISBN 978-965-343-308-1
No. of Pages 366 עמ׳
Size 23X15 ס״מ
Publisher יד ושם
Format כריכה רכה
Translator
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

א גרויס טאָפּ פון שוקולד

"אַל תֵּצֵא!" הִתְחַנְּנָה צִפּוֹרָה-לִיבָּא אֶל בְּנָהּ שִׂמְחָהלֶ'ה, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מְסוֹבֵב וּמוֹרִיד אֶת כּוֹבַע הַמִּצְחִיָּה עַל עֵינָיו וּמַכְתִּיף אֶת תַּרְמִילוֹ, "מְסֻכָּן..." אֲבָל שִׂמְחָה הֵישִׁיר אֵלֶיהָ מַבָּט. הַנִּצְנוּץ הַקּוּנְדֵּסִי כְּבָר לֹא הָיָה שָׁם, רַק הַרְבֵּה עָצְמָה וּנְחִישׁוּת: "אֲנִי מֻכְרָח, אִמָּא", אָמַר חֶרֶשׁ וְיָצָא. הָאוֹר וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁבַּחוּץ קָרְאוּ לוֹ אֲלֵיהֶם. וְחוּץ מִזֶּה, הֲלֹא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲבוֹדָה חִכְּתָה לוֹ בַּחוּץ! כָּל הָעֲנִיִּים, שֶׁלֹּא נוֹתַר לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְהַנָּכִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָצֵאת מֵהַבָּתִּים - מִי יִדְאַג לָהֶם? מִי יִקַּח תַּכְשִׁיטִים וּכְלֵי בַּיִת מִתּוֹשָׁבֵי הַגֶּטוֹ הָרְעֵבִים וְיַחֲלִיף אוֹתָם בַּצַּד הַפּוֹלָנִי תְּמוּרַת מוּצְרֵי מָזוֹן? מִי יְתַוֵּךְ, מִי יְאַרְגֵּן, מִי יִתְמַקַּח? שִׂמְחָה!

NIS 58.00

גטו ורשה – הסוף: אפריל 1942 – יוני 1943

חוי דרייפוס (בן-ששון)

NIS 104.00
Close