מדעי הגזע

תולדות הצילום כראָיה מדעית

עמוס מוריס־רייך

חוקרי גזע השתמשו בצילום כדי ללכוד את מה שהבינו כתכונות גלויות ונסתרות של הגזע. במובן מסוים הם דמו למיסטיקנים שמנסים לתפוס עולמות ואובייקטים דמיוניים שאינם קיימים או שאינם יכולים להתקיים. אם צילום של אובייקטים בלתי נראים הוא ניסיון לגלם את המדומיין ולהציג אותו כממשי, אזי ל"גזע" – בהינתן מעמדו, על פיתוליו ההיסטוריים, המדעיים והתרבותיים – יש חשיבות רבה יותר מאשר לתצלומי חייזרים ובתולות ים בהיסטוריה של הצילום.

NIS 112.00

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראָיה מדעית חוקר את הפונקציה המשתנה של הצילום משנות השבעים של המאה התשע־עשרה ועד שנות הארבעים של המאה העשרים בתחום »מדעי הגזע «, מה שרבים מחשיבים כיום כפרדיגמה בהא הידיעה של הפסבדו־מדע. עמוס מוריס־רייך בוחן את הדרכים שבהן הצילום אִפשר לא רק צורות חדשות של תיעוד אלא גם צורות חדשות של תפיסה ודמיון. תוך ויתור על העדשה הפוליטית שדרכה אנו נוהגים להביט לאחור על מדעי הגזע, הוא בוחן אותם במקום זאת לאור ההיסטוריה של המדע ומשתמש בצילום כדי להבין כיצד מוגדר מדע, כיצד מופקות ראיות וכיצד הן מובנות, ובאילו אופנים המדע מעצב את הדמיון – והדמיון את המדע.

עמוס מוריס־רייך הוא ראש מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, פרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ומחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב.

 

מדעי הגזע: תולדות הצילום כראָיה מדעית חוקר את הפונקציה המשתנה של הצילום משנות השבעים של המאה התשע־עשרה ועד שנות הארבעים של המאה העשרים בתחום »מדעי הגזע «, מה שרבים מחשיבים כיום כפרדיגמה בהא הידיעה של הפסבדו־מדע. עמוס מוריס־רייך בוחן את הדרכים שבהן הצילום אִפשר לא רק צורות חדשות של תיעוד אלא גם צורות חדשות של תפיסה ודמיון. תוך ויתור על העדשה הפוליטית שדרכה אנו נוהגים להביט לאחור על מדעי הגזע, הוא בוחן אותם במקום זאת לאור ההיסטוריה של המדע ומשתמש בצילום כדי להבין כיצד מוגדר מדע, כיצד מופקות ראיות וכיצד הן מובנות, ובאילו אופנים המדע מעצב את הדמיון – והדמיון את המדע.

עמוס מוריס־רייך הוא ראש מכון סטפן רוט לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, פרופסור במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, ומחזיק הקתדרה על שם גיזה רוט להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת תל אביב.

 

מפרט המוצר
Year 2024
ISBN 978-965-02-1319-0
No. of Pages 336
Size 15X22.5
Publisher שיתוף פעולה בין יד ושם הוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים
Format כריכה רכה
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

עוד שחר קודר: יומנו של יהודי איטלקי במחנות המעצר ובמגורים הכפויים, 1939–1944

באותם ימים של התבודדות אמרתי לעצמי: אוכל לכתוב את "יומנו של אסיר" או לפחות, להשלים את הקריאה... אבל אינני מצליח להתרכז לא בזה ולא בזה. מחשבותי משוטטות ללא הרף בין בארי, פוג'ה ושפלת סלרנו; אני מטה אוזן לכל ירייה, לכל זמנים של מטוס שחג מעל ההרים; בחרדה שכזאת בעודי מתוח כולי בציפייה לאפילוג שלפחות מבחינתנו אינו יכול להיות רחוק, אין בראשי מקום לכל מחשבה אחרת. כך המשכתי לבזבז זמן שלעולם לא אמצא שוב, אבל אינני מסוגל.

(מתוך יומנו של נינו קונטיני, 16 בספטמבר 1943)

NIS 104.00

1 יד ושם – קובץ מחקרים: כרך נב

עורכת:

ד"ר שרון קנגיסר כהן

 

תוכן העניינים:

מבוא

דן סטון  לורנס ל' לנגר (1929–2024): דברים לזכרו

ברברה אנגלקינג  "אני לא יודעת לכתוב": בקשות סיוע שהופנו אל הוועד היהודי הלאומי בוורשה, 1943–1944

פביו קויפמן ורוּאי אפוֹנסוֹ – חוקיותן של אשרות הכניסה שהנפיקה הקונסוליה של ברזיל בהמבורג, 1938–1939

קנת ה' מרקוס, מַרלוּ שכרוֹבֶר וסימון אֶרלַנגֶר – לזכור את מחנות הריכוז ממלחמת העולם השנייה: אתרי זיכרון בהולנד וצדק מעברי

אפרת בוכריס  שירת הרקוויאם מאת ג'וזפה ורדי בטרזיינשטט: מוזיקה מנחמת

NIS 78.00

הר הזיכרון

אתגר הנצחת השואה והגבורה ביד ושם, 1942-1976

דורון בר

הספר הר הזיכרון עוסק ברובד המוקדם של הזיכרון הפיזי ביד ושם מאז נבט בשנת 1942 הרעיון להקים על אדמת ארץ-ישראל אתר הנצחה לנרצחים בשואה וללוחמים בנאצים ועד שהושלם השלב הראשון של תהליך העיצוב הפיזי של האתר באמצע שנות השבעים של המאה העשרים.

במחקר מעורר מחשבה זה נפרסות לפני הקורא השכבות ההיסטוריות המרכיבות את הר הזיכרון באמצעות תיאור תהליך התכנון והבנייה של מכלול
המבנים והאנדרטאות שעל ההר והצגת השאלות הערכיות בדבר הדרך הראויה להנציח את השואה ואת הגבורה באמצעים פיזיים אדריכלים.

NIS 104.00

"בעיניים יבשות מדמע" יומן ורשימות מגטו ורשה, 1943-1939

מחבר: ראובן פֶלדשוה (בן־שם(

איני יודע אם יגיע הפנקס הזה עם רשימותי לעין קורא בעולם, אף שהייתי מאוד־מאוד רוצה בזה. קשה לנבא, אם אזכה להוציאו לאור או ירצו להוציאו אחרים כשימצאוהו אחרי מותי. ]...[ יסלח לי הקורא ]...[ על שלא אחסוך אף צרה אחת, אף תיאור צער אחד, אותו עברנו. חשוב כל פרט, שיֵֵֵיֵדע העולם, יזכור ויחרות אותו בזיכרונו ויוציא ממנו מסקנה נאותה. בטוחני שצער כזה וסבל כזה ויחס כזה עוד לא היו בעולם.
דצמבר 1940


כתביו של איש האשכולות ד"ר ראובן פלדשוה (בן־שם) נמנים עם כתבי היד המעטים שנכתבו עברית במקור בגטו ורשה ומהיחידים ששרדו לאחר חורבן הגטו וגירוש היהודים אל מחנות המוות.

בכתב יד קטן וצפוף המשתרע על פני מאות עמודים תיעד פלדשוה את קורותיו וקורות בנות משפחתו בימי השואה החל במנוסה מוורשה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והחזרה לעיר, עבור ברדיפות הגרמנים, הכליאה בגטו, הגירושים לטרבלינקה וכלה בבריחה מהגטו והמסתור בכפרים הפולניים בצד ה"ארי" ערב מרד גטו ורשה.

חלקים נרחבים בחיבור עוסקים בהתרחשויות שהכותב היה עד להן או לחלופין התוודע להן, ולצידם שולבו קטעים רבים בעלי אופי של מסות, דברי הגות, ניתוח של תהליכים והתמודדות עם שאלות היסטוריות, פוליטיות ואמוניות.

NIS 130.00
Close