נופי זיכרון: וינה, טרזינשטט, אושוויץ, כריסטיאנשטט, גרמניה, ניו יורק

רות קלוגר

NIS 78.00

רות קלוגר אינה מאמינה שאפשר לשחזר את אירועי השואה כי לעולם יהיו חסרים שם "הריח, והפחד העולה מגופיהם של בני אדם, התוקפנות המרוכזת, הרוח המתכווצת ונחלשת". ולכן ספרה נופֵי זיכרון אינו כרוניקה של אירועים דווקא אלא אנטומיה של זיכרון. התחנות נמצאות כאן: ילדוּת ונערוּת בווינה, הגירוש שלה ושל אמהּ לטרזיֶנשטט, השילוח לאושוויץ והחיים במחנה המשפחות, המעבר למחנה העבודה בכריסטיאנשטט, הבריחה מצעדת המוות והחיים בגרמניה שאחרי המלחמה עד ההגירה לארצות-הברית. מסע הזיכרון שלה, שעובר בחופשיות מן ההווה אל תחנות העבר וחוזר חלילה, משורטט ביד אמן מרגשת ובו בזמן ישירה ונוקבת, נקי מכל דרמתיות וסנטימנטליות ולמרות זאת ואולי דווקא בשל כך בעל עצמה מטלטלת. רות קלוגר בוחנת בלי הרף את זיכרונותיה הישירים, את החללים במסע הזיכרון שלה בנוגע לאירועים שלא הייתה עדה להם, למשל גורלו של אביה, ואת תרבות זיכרון השואה בכלל.

רות קלוגר ואמהּ שרדו את השואה והיגרו לארצות-הברית שבה נעשתה רות פרופסור לספרות גרמנית וסופרת. אביה ואחיה למחצה נספו. רות קלוגר היא כלת פרס היינריך היינה (1997) והפרס הספרותי היוקרתי על שם תומס מאן (1999).

 

רות קלוגר אינה מאמינה שאפשר לשחזר את אירועי השואה כי לעולם יהיו חסרים שם "הריח, והפחד העולה מגופיהם של בני אדם, התוקפנות המרוכזת, הרוח המתכווצת ונחלשת". ולכן ספרה נופֵי זיכרון אינו כרוניקה של אירועים דווקא אלא אנטומיה של זיכרון. התחנות נמצאות כאן: ילדוּת ונערוּת בווינה, הגירוש שלה ושל אמהּ לטרזיֶנשטט, השילוח לאושוויץ והחיים במחנה המשפחות, המעבר למחנה העבודה בכריסטיאנשטט, הבריחה מצעדת המוות והחיים בגרמניה שאחרי המלחמה עד ההגירה לארצות-הברית. מסע הזיכרון שלה, שעובר בחופשיות מן ההווה אל תחנות העבר וחוזר חלילה, משורטט ביד אמן מרגשת ובו בזמן ישירה ונוקבת, נקי מכל דרמתיות וסנטימנטליות ולמרות זאת ואולי דווקא בשל כך בעל עצמה מטלטלת. רות קלוגר בוחנת בלי הרף את זיכרונותיה הישירים, את החללים במסע הזיכרון שלה בנוגע לאירועים שלא הייתה עדה להם, למשל גורלו של אביה, ואת תרבות זיכרון השואה בכלל.

רות קלוגר ואמהּ שרדו את השואה והיגרו לארצות-הברית שבה נעשתה רות פרופסור לספרות גרמנית וסופרת. אביה ואחיה למחצה נספו. רות קלוגר היא כלת פרס היינריך היינה (1997) והפרס הספרותי היוקרתי על שם תומס מאן (1999).

 

מפרט המוצר
Year 2010
ISBN 978-965-308-351-6
No. of Pages 276 עמ׳
Size 21X14 ס״מ
Publisher יד ושם
Format כריכה רכה
Translator מאנגלית: סמדר מילוא
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

צביה האחת: סיפור חייה של צביה לובטקין

בלה גוטרמן

 

בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד 

NIS 91.00

ימים בלי שם: יהודייה אמיצת לב בצד הארי של ורשה

חיה אלבאום־דורמבוס

 

יש ימים בלי שם. ימים שאינם דומים לשום דבר, שאי־אפשר למדוד. רק בחלוף הזמן קל יותר לחשוב עליהם ואולי גם לדבר. אך הזמן לא ימחה לעולם את החוויות הכואבות שנגזרו עלי.

תמרה, בתם הפעוטה של חיה וישראל דוֹרֶמבּוּס, וסבתה שרה אלבאום נלכדו בימי הגירוש הגדול מגטו ורשה בקיץ 1942 . שוטר יהודי שהכירו בני הזוג הציע להם אפשרות לחלץ את תמרה, אבל הם לא מצאו בליבם להיענות לדרישתו שיסגירו יהודי אחר תחתיה – ותמרה ושרה שולחו לטרבלינקה. בו ביום הצליחה חיה לצאת מן הגטו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף אליה ישראל. לעזרתם נחלצו ידידם הפולני סטאך קוּכַרסקי, אשתו פרַניה, אחיו פרָנֶק, אחותם זוֹשקה ובני ביתם. בזכות נחישותה של חיה נחלצו גם אביו ואחותו של ישראל מן הגטו.

חיה וישראל פתחו בחיים בזהות בדויה בצד הארי של ורשה, ואהבתם זה לזה העניקה להם כוחות לשרוד ולדבוק בחיים. בזכות תושייתה ואומץ ליבה המפעימים נחלצה חיה ממצבים מסוכנים, והאיום התמידי על חייה לא מנע ממנה להושיט עזרה לבת דודתה אסתר וליהודים אחרים שפגשה בדרכה. בני הזוג אף סייעו בהפצת עלונים מחתרתיים. מן הצד הארי הייתה חיה עדה באפריל 1943 למרד גטו ורשה, ובלב נשבר כתבה עליו בזיכרונותיה. באותו הזמן כבר נבטו חיים חדשים בתוכה. ביולי 1943 ילדה חיה את בתם מַלגוֹשה, ובאפריל 1944 מתה מַלגוֹשה בנסיבות טרגיות.

NIS 91.00
Close