הישוב היהודי בליטא נודע כמרכז תורני תרבותי חשוב שבלטה בו הגישה השכלתנית, אולם היהודים, לרבות המשכילים ותלמידי החכמים שביניהם, היו רובם ככולם אנשים יגעי כפיים. קהילות ליטא היו דלות אך בעלות חיי רוח עשירים ומוניטין. במפנה המאות ה־ 19 וה־20 הייתה ליטא גם מרכז פוליטי יהודי שוקק. מבחינה גאו־פוליטית מתייחס הפנקס לגבולותיה של ליטא בין שתי מלחמות העולם שבירתה הייתה קובנה.
מפעל פנקסי הקהילות, שערך במשך עשרות שנים הד"ר שמואל ספקטור, הוא המורכב, המעמיק והנרחב ביותר בתחום ההוצאה לאור של יד ושם. במשך שלושים וחמש שנה עמלו חוקרים ביד ושם לאסוף חומר ולתעד את כל אחת ואחת מהקהילות באירופה ובצפון אפריקה אשר נכחדו בשואה. כל פנקס מיוחד למדינה אחת. כל אחד מהערכים בפנקסים מקיף את תולדות הקהילה או היישוב היהודי מראשיתם עד הכחדתם או צמצומם עקב השואה שפקדה את עם ישראל במלחמת העולם השנייה.
כל פנקס מספר על תולדות הקהילה היהודית במקום בשלוש תקופות: מתחילת ההתיישבות עד תום מלחמת העולם הראשונה; בין שתי מלחמות העולם; במלחמת העולם השנייה ואחריה. חיי הקהילות מתוארים בפירוט רב, ובכלל זה התארגנות בקהילה, חיי כלכלה וחברה, חיי רוח, פעילות פוליטית, מבנים ואישים.
"סדרת 'פנקסי הקהילות' של הוצאת יד ושם הנה מפעל כה הכרחי וכה מרטיט לב, עד שכמעט אי אפשר להגזים בחשיבותו. מומלץ לעיין כדי לדעת מניין שאבו אבותינו המומתים את אומץ ליבם, וכדי לדעת כיצד, לאורך המאות, נרקמו שם חיים יהודיים, ועם אילו מסורות ומורשות עלו היהודים לישראל והקימו בה מדינה, ומה עלה כאן בגורלן של מסורות ומורשות אלה." [אדם ברוך, מעריב, 9 באפריל 1999]
הפנקסים משופעים במפות, בתצלומים, בסרטוטים ובטבלאות.
