"כשהתחבאנו בדירת משפחת סקוברונק, אסור היה לאיש לדעת שאימא ואני גרות במקום. לכן כשאורחים ביקרו בדירה, אימא ואני היינו מסתתרות בתוך ארון הבגדים". (מסיפורה של חנה גופרית)
השתלשלות חייה וחיי משפחתה של חנה במהלך הכיבוש הגרמני מתוארים בספר "רציתי לעוף כמו פרפר". הסיפור מובא כעדות, בגוף ראשון, ושזורים בו הסיפור האישי של חנה גופרית והמשמעות הערכית של סיפור השואה בכלל ושל ההצלה בפרט. מן הסיפור ניתן להתחקות אחר סיפורה של חנה גפרית ולהשליך ממנו על היבטים שונים של סיפור השואה.
כל פרק בספר מציג בפני הקורא את הקשיים בהתמודדותם של היהודים עם התנאים הבלתי נסבלים שבהם היו נתונים, ועם זאת את נקודות האור של עזרה הדדית בתוך הקהילה ומחוצה לה. כל פרק הוא המשכו של הפרק הקודם, אך הוא גם עומד כסיפור בפני עצמו. לכן אפשר לקרוא את הספר כיחידה אחת או לבחור לקרוא כמה פרקים ממנו. בחוברת למורה, הצעות דידקטיות המבוססות על תפיסה חינוכית המתווה קווי יסוד להוראת השואה לתלמידים בבית הספר היסודי
