Search and Research No. 40 - The Vrba–Wetzler Report And The Failure to Warn The Hungarian Jews (1944) - A Reassessment

Paul Sanders

NIS 52.00

In April 1944, Rudolf Vrba and Alfred Wetzler, two Slovak Jewish leaders who had escaped from Auschwitz, provided testimony about the mass extermination taking place at the camp. Their report reached Hungary around the time the deportations to Auschwitz began; however, it initially had little impact. In this study, Paul Sanders discusses how and when Hungarian Jewish leaders received the report, and why a campaign to stop the deportations only materialized several weeks later.

In April 1944, Rudolf Vrba and Alfred Wetzler, two Slovak Jewish leaders who had escaped from Auschwitz, provided testimony about the mass extermination taking place at the camp. Their report reached Hungary around the time the deportations to Auschwitz began; however, it initially had little impact. In this study, Paul Sanders discusses how and when Hungarian Jewish leaders received the report, and why a campaign to stop the deportations only materialized several weeks later.

מפרט המוצר
Year 2025
ISBN 978-965-308-712-5
No. of Pages 76
שפה English
Size 17X24
Format Soft Cover
Publisher Yad Vashem
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

Yad Vashem Calendar 2025-2026

Calendar 2025-2026  A Living Memory

המשפחה בשואה:

סיפורי חפצים מאוסף יד ושם

תחת המשטר הנאצי, בתוך מציאות של רדיפה, של מחסור ושל הפרדה כפויה, התערער המבנה המשפחתי היהודי עמוקות ולעיתים התפרק לחלוטין. קשרים בין הורים לילדיהם, בין אחים ואחיות, בני זוג, סבים וסבות לעיתים נקטעו בבת  tחת או התפוררו בהדרגה, שלב אחר שלב.

גם במצבים הקשים ביותר ניסו יהודים לשמור על תחושת שייכות ואחיזה בחיים דרך קשרי המשפחה, שהיו בשבילם לא רק מקור לנחמה אלא גם יסוד של זהות ושל עצם הקיום. כשנכפו פרדות,  אובדן היה לא רק של האדם הקרוב אלא גם של עוגן פנימי עמוק.

בלוח השנה הזה מוצגים חפצים מאוסף החפצים של יד ושם, שכל אחד מהם נושא סיפור של קשר משפחתי: מתנה או מזכרת מרגע של פרדה או של תשומת לב ואהבה  ניתנה למרות הכל. לעיתים אלו הפריטים האחרונים מן הבית או מאדם אהוב, שנשמרו כל השנים כמזכרת יקרה — עדות למה שעברו בני המשפחה בשואה וזיכרון למי שנרצחו. בסופו של דבר מסרו השורדים ובני משפחותיהם את הפריטים  יד ושם לשם ההנצחה והנחלת הזיכרון לדורות הבאים.

 

THE JEWISH FAMILY DURING THE HOLOCAUST: ARTIFACTS FROM THE YAD VASHEM COLLECTION

In a reality of deprivation, persecution and forced separation, the Jewish family unit was greatly undermined under the Nazi regime, and sometimes disintegrated completely. The ties between grandparents, parents and children, between brothers and sisters, and spouses or partners were often severed abruptly, or otherwise frayed gradually, as the Jews’ lives slowly unraveled.

Even in the most difficult circumstances, Jews attempted to preserve a feeling of belonging and of life affirmation via family connections that were not only a source of comfort, but constituted one of the cornerstones of their identity and existence. The wrench of separation engendered anguished feelings of loss not just for the kinsmen themselves, but also for the profound internal anchor they represented.

This calendar showcases items from the Yad Vashem Artifacts Collection that carry within them stories of family ties: gifts and mementoes symbolic of a parting moment or a loving gesture made despite the hardships. In some cases, these objects were the only items remaining from a home or someone loved. They were safeguarded and cherished through the years as testaments to the tribulations endured by the family during the Shoah and memorials to the murdered. All these artifacts were ultimately donated to Yad Vashem for posterity by survivors and their families.

NIS 49.00

חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

שלמה טיקוצ'ינסקי 

 

מה למדנו מהמחנות? מה פעל הקב"ה בזה? להשאר אותו הדבר ולא להשתנות? אין זה רק כדי ללמדנו! להיות עובד ה' אמיתי, לצפצף על כל העולם! הגרמנים, עם התרבות, העם הנאור, האומה החכמה, מאלו דווקא יצאו הרוצחים הכי גדולים, מיתות משונות ואכזריות! השכל פשט את הרגל! אין שכל, חייבים ללכת בתמימות על דרך רצון ה'! ר' ישראל דוד נֹויוֹוֶנ ֶ ר, ישיבת נֹוַברדוק.

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של ר' ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותקיון המידות. ספר זה בוחן את גורלה והלכי רוחה של התנועה לזרמיה בתקופת השואה ובעקבותיה. בזמן השואה דבקו אנשי המוסר במשנתם החינוכית בדבר חובת האדם והתכנסו בטירטוריה רוחנת משלהם ובה בעת גילו נכונות ויכולת לעמוד בשינויים, הישירו פניהם אל הבאות ואזרו תעצומות נפש. לפתיסתם, האקטואליה אינה אלא שלוחתו של הבורא, היושב עתה על כיסא הדין. לכן נדרש איש המוסר (המוסרניק) בגטו ובמחנות להתכונן נפשית ורוחנית כמו שהוא מתכונן לימי הדין השנתיים; זהו מצב נפשי ורוחני המוכר לו היטב. 

בספר חובה מנחמת נסקרת תנועת המוסר על שלושת זרמיה העיקריים: קלם, סלבודקה ונוברדוק. אנשי אשכולת קלם חוו טלטלה עזה בתקופת השואה. בתחילה הם ראו בנאציזם כלי שממנו אפשר להפיק לקח בדבר תכונות מין האדם, אלא שעד מהרה נדמה גישה אוניברסלית זו, ומשנתה של קלם אבדה רובה ככולה בשואה. באשר לסלבודקה, עד השואה התהדרה אסכולה זו גם בפן האוניברסלי של גדלות האדם. באה השואה וערערה את מרכז הכובד שלה. למרות זאת נמצאו לה ממשיכים מובהקים, ואלה לאחר השואה התמקדו באתגרים החדשים שזימנה להם המציאות החברתית והחינוכית בארץ ישראל ובארצות הברית. לעומת שתיהן, אנשי אסכולת נוברדוק התבצרו בעולמם הרוחני הפנימי מפני הגעש שבחוץ, שכן החובות לתיקון הנפש לא השתנו. גם עאשר השואה כילתה כמעט את כל אנשיהם, השורדים והניצולים מצאו בה רק הוכחה לתפיסת עולמם הדיכוטומית המציבה את "התורה" מול "העולם": העולם הוכיח שהוא שרוי בחושף שהמיטו עליו אידיאלים שאינם אלא רוע, פוליטיקה ותככים, שנאה ותחרות. 

הספר עומד ברגישות על דקויותיהן של התגובות השונות בתוך תנועת המוסר לנוכח הרעה ומעלה תרומה חשובה ומרתקת לחקר השואה. 

NIS 91.00

בצל הפרוטקטורט – רדיפת יהודיה בוהמיה ומורוויה, 1939-1945

וולף גרונר

במרס 1939, ערב סיפוחן של בוהמיה ומורוויה לרייך, חיו בתחומן קרוב ל-120,000 יהודים, ולפי ההערכות כ-80,000 מהם נרצחו בשנות מלחמת העולם השנייה. 

בספרו בצל הפרוטקטורט וולף גרונר טוען כי בעבר התעלמו ההיסטוריונים מהאפשרות של התפתחויות אוטונומיותברדיפת היהודים בחבל הכבוש שלא בהכוונה מרכזית מברלין: הם סברו שבכל חבל ארץ שסיפחה גרמניה הנאצית לתחומה לפני המלחמה, היא פשוט החילה את המדיניות האנטי-יהודית שהייתה בתוקף בעת סיפוחו. 

ואולם, לדברי המחבר, המדיניות כלפי היהודים בפרוטקטורט והקצנתה נקבעו למעשה לפי ארבעה גורמי מפתח: המדיניות המרכזית של ממשלת הרייך בברלין; פעולות מטעם רשויות הפרוטקטורט הגרמניות; הצעדים שנקטה ממשלת הפרוטקטורט בפראג; וההגבלות שהטילו שלל רשויות שלטון מקומיות ואזוריות. 

בהסתכמו על הדוחות התקופתיים שהגישה הקהילה היהודית בפראג ללשכה המרכזית להגירת יהודים ועל מגוון מקורות אחרים גרונר מתעד בפרוטרוט את השפעת הרדיפות על היהודים נתיני הפרוטקטורט, על התרוששותם ועל התמעטות סיכוייהם להגר ומבליט את חשיבותן של היוזמות האזוריות והמקומיות בהתפתחותם של הצעדים האנטי-יהודיים ובהקצנתם. לדבריו, יוזמות אחדות שיצאו מהפרוטקטורט השפיעו על קבלת ההחלטות ברייך הגרמני עצמו, ויוזמות אחרות השפיעו על צעדי שננקטו בחבלי ארץ כבושים אחרים.

המחקר מראה גם כיצד הקהילות היהודיות בפרוטקטורט ובעלי התפקידים בהן, שכל צעד וצעד שעשו נבחן בקפידה בידי הגרמנים, פעלו להקלת פגיעתן הרעה של הרדיפות על ידי הרחבתם של שירותי הרווחה, סיוע בהגירה ועזרה בהשמה לעבודה, בין השאר בניצול האינטרסים הסותרים של רשויות שונות. כן עוסק המחקר בצעדים שלא זכו לתשומת לב מספיקת במחקר כגון גטואיזציה מוקדמת בערי השדה ועבודות כפייה, וכאמור לראשונה מוצגת בהלטה פעילותם של מוסדות לא-גרמניים.

NIS 104.00
Close