רגע לפני פרידתם האחרונה דרש אביה של רֵלי שתבטיח לו שלעולם לא תאבד את אומץ לבה ואת אמונתה בעתיד טוב יותר. האב נשלח למקום לא ידוע, ורֵלי דבקה בהבטחתה גם בימים הרעים שבאו עליה. פרידה זו באה כחצי שנה לאחר שגרמניה כבשה את יוגוסלוויה וחייה של רֵלי השתנו לבלי שוב. רֵלי ומשפחה סבלו מאכזריותם של הגרמנים ומן הגזרות הקשות שהטילו על היהודים, ובהן עבודת כפייה שאליה יצאו אביה מוֹשָה ואחיה אָצה מדי יום ביומו עד שנכלאו במחנה הריכוז טוֹפּוֹבסקֶה-שוּפֶּה, הם והגברים היהודים של בלגרד. זמן קצר לפני מעצר הנשים והילדים היהודים בבלגרד וריכוזם במחנה סיימישטֶה החליטה אמה לֶנקה למסור אותה לידי אחותה, שהתנצרה לפני שנים רבות. בתחילה הסתתרה רֵלי בבית הדודה בבלגרד, ולאחר מכן נשלחה לכפר הקיט אָרַנגֵ׳לוֹבָץ ושם חיה חיי עוני בזהות בדויה. רֵלי הייתה לראדה, נערה נוצרייה, שחייבת להיות צייתנית וטובה פן יתגלה סודה וכל משפחתה של דודתה תירצח באשמתה. מן הכפר הוחזרה רֵלי לבלגרד, לביתם של בני זוג שהסתירוה בתמורה לתשלום שקיבלו ממשפחת דודתה. האמונה שמשפחתה תתאחד בקרוב הייתה המקור לאומץ לבה של רֵלי מן היום שבו נקרעה מעל אביה, וגם לאחר המלחמה לא חדלה להמתין לשובם של הוריה ואחיה – הלוא הבטיחו לה שישובו. הספר הוא ספר געגוע להוריה ולאצה אחיה, סיפור על אמונה תמימה של נערה שרוצה לשוב ולהיות היא עצמה – רֵלי.
