פלדה רותחת: סיפורה של בריחה מטרבלינקה

"אילו יכולתי לבכות", כתב אחרי המלחמה אדי ויינשטיין, "אך לבי התקשה כמו פלדה רותחת שהוטלה למים צוננים, ואינני מסוגל לבכות על כאבי". חיו  של אדי היו רצופים מעשה הצלה יוצאי דופן. כבן העיר לושיצה, פולין, שולח אדי יחד עם שאר בני עירו היהודית להמתה בטרבלינקה, אולם גילה העזה ואומץ לב ועלה בידו להימלט פצוע ממחנה המוות, לחזור לגטו ולשרוד את החיסול הסופי. אדי ואביו הסתתרו ביער בבונקר שתכנן. עם תום הכיבוש התגייס לצבא הפולני ושיקם את חייו.

"סיפורו של אדי ויינשטיין על הקורות אותו בפולין במלחמת העולם השנייה, במחוז ילדותו, לא רחוק מטרבלינקה, שאליה הובא וממנה הצליח להימלט, הוא סיפור מוכר... ואף על פי כן הוא מזעזע ומפליא כאחד" [רות אלמוג, הארץ, 24 באוגוסט 2001].