בשנות השואה חי עזרא בן גרשום במחתרת ובזהות בדויה בכרך הגדול ברלין, רואה ואינו נראה, ועד שנסתיימה המלחמה איבד את הוריו, את אחִיו, את אחותו וילדיה, החליף אינספור זהויות ושמות ובמנוסתו המתמדת מפני גורלו, נמלט לווינה וממנה לבודפשט ולרומניה עד שהצליח בסופו של דבר, לקראת סוף המלחמה, להגשים את משאת נפשו לעלות לארץ-ישראל.
הספר הוא גם סיפורה הטרגי של הקהילה היהודית בגרמניה ערב עלייתו של היטלר לשלטון ובשנות השואה.