החוט לא נפרם!

ז'אנין לבנה פרנק

$27.37

 

״החוט לא נפרם!״ מגולל את סיפורה של תנועת השומר הצעיר בצרפת בשנים

930 1970-1 ומתאר את פועלה ואתגריה ערב השואה, במהלכה ואת שיקומה

של התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה. במחקר מקיף זה, הנשען על מסמכים, דוחות

ומכתבים לצד עדויות רבות, נפרסת מסכת התמורות שעברה התנועה.

מייסדי השומר הצעיר בצרפת פרשו משורות הצופים היהודים כי היו חפצים בתנועה

עממית יותר המשלבת צעירים מקרב קהילת המהגרים ומקדמת ערכים חילוניים, ציוניים

וסוציאליסטיים. הם ייבאו לצרפת את ייחודיות התנועה בפולין ואת תפיסת המנהיגות

שלה, ופעלו למען המהפכה הלאומית של העם היהודי והקמת המדינה.

בימי השואה תנועת השומר הצעיר בצרפת כמעט נכחדה בשל הרדיפות ומעצר

חבריה. למרות זאת השתלבו חבריה בארגוני העזרה וההצלה שפעלו בערים

השונות שבהן שהו, כמו גם בפעילות תנועת הנוער הציוני והזרוע הצבאית שלה,

"הצבא היהודי". מקצתם גם לחמו בשורות הרזיסטנס. חברי התנועה המעטים שהצליחו

לברוח לשוויץ נעצרו שם במחנות עבודה מיוחדים, והמחקר שופך אור על פרק עלום זה.

בוגרי התנועה ששרדו את הכיבוש הנאצי ואת שנות המלחמה עסקו בשיקום מוסדותיה

של השומר הצעיר לאחר השחרור. הם הפעילו שני בתי ילדים שהיו משכן בטוח ליתומי

מלחמה מפולין, הונגריה ובולגריה, שבהמשך הצטרפו אליהם צעירים מצפון אפריקה.

למעשה הייתה השומר הצעיר בצרפת דוגמה לשילוב בין אשכנזים לספרדים.

חברי התנועה היו שותפים גם בעזרה לנוסעי אוניית מעפילים אקסודוס והתגייסו

להקמת מדינה יהודית ריבונית, וגם לאחר ייסודה הם הוסיפו לפעול למענה. בזמן

מלחמת ששת הימים הפכה השומר הצעיר בצרפת לגורם משפיע בזירה הציבורית

והיא גייסה אינטלקטואלים בעלי שם לתמיכה במאבק למען מדינת ישראל.

בשנות השבעים יזמו חבריה הפגנות למען יהודי ברית־המועצות ותרמו להתעוררות זיכרון

השואה בצרפת.

"החוט לא נפרם!" מעניק לקורא בן זמננו הצצה נדירה לסיפור שאינו מוכר לקורא העברי

ומאפשר לו להתוודע אל הנפשות הפועלות שהשפיעו על דמותה של השומר הצעיר

בצרפת.

 

 

״החוט לא נפרם!״ מגולל את סיפורה של תנועת השומר הצעיר בצרפת בשנים

930 1970-1 ומתאר את פועלה ואתגריה ערב השואה, במהלכה ואת שיקומה

של התנועה לאחר מלחמת העולם השנייה. במחקר מקיף זה, הנשען על מסמכים, דוחות

ומכתבים לצד עדויות רבות, נפרסת מסכת התמורות שעברה התנועה.

מייסדי השומר הצעיר בצרפת פרשו משורות הצופים היהודים כי היו חפצים בתנועה

עממית יותר המשלבת צעירים מקרב קהילת המהגרים ומקדמת ערכים חילוניים, ציוניים

וסוציאליסטיים. הם ייבאו לצרפת את ייחודיות התנועה בפולין ואת תפיסת המנהיגות

שלה, ופעלו למען המהפכה הלאומית של העם היהודי והקמת המדינה.

בימי השואה תנועת השומר הצעיר בצרפת כמעט נכחדה בשל הרדיפות ומעצר

חבריה. למרות זאת השתלבו חבריה בארגוני העזרה וההצלה שפעלו בערים

השונות שבהן שהו, כמו גם בפעילות תנועת הנוער הציוני והזרוע הצבאית שלה,

"הצבא היהודי". מקצתם גם לחמו בשורות הרזיסטנס. חברי התנועה המעטים שהצליחו

לברוח לשוויץ נעצרו שם במחנות עבודה מיוחדים, והמחקר שופך אור על פרק עלום זה.

בוגרי התנועה ששרדו את הכיבוש הנאצי ואת שנות המלחמה עסקו בשיקום מוסדותיה

של השומר הצעיר לאחר השחרור. הם הפעילו שני בתי ילדים שהיו משכן בטוח ליתומי

מלחמה מפולין, הונגריה ובולגריה, שבהמשך הצטרפו אליהם צעירים מצפון אפריקה.

למעשה הייתה השומר הצעיר בצרפת דוגמה לשילוב בין אשכנזים לספרדים.

חברי התנועה היו שותפים גם בעזרה לנוסעי אוניית מעפילים אקסודוס והתגייסו

להקמת מדינה יהודית ריבונית, וגם לאחר ייסודה הם הוסיפו לפעול למענה. בזמן

מלחמת ששת הימים הפכה השומר הצעיר בצרפת לגורם משפיע בזירה הציבורית

והיא גייסה אינטלקטואלים בעלי שם לתמיכה במאבק למען מדינת ישראל.

בשנות השבעים יזמו חבריה הפגנות למען יהודי ברית־המועצות ותרמו להתעוררות זיכרון

השואה בצרפת.

"החוט לא נפרם!" מעניק לקורא בן זמננו הצצה נדירה לסיפור שאינו מוכר לקורא העברי

ומאפשר לו להתוודע אל הנפשות הפועלות שהשפיעו על דמותה של השומר הצעיר

בצרפת.

 

Products specifications
Year 2024
ISBN 78-965-308-702-6
No. of Pages 376
Size 15x22.7
Translator אבנר להב - מצרפתית
Publisher יד ושם
Format כריכה רכה
Customers who bought this item also bought

מדיניות הרדיפות וחיי היהודים בגרמניה הנאצית, כרך א': חלק ראשון

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

$27.37

חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

שלמה טיקוצ'ינסקי 

 

מה למדנו מהמחנות? מה פעל הקב"ה בזה? להשאר אותו הדבר ולא להשתנות? אין זה רק כדי ללמדנו! להיות עובד ה' אמיתי, לצפצף על כל העולם! הגרמנים, עם התרבות, העם הנאור, האומה החכמה, מאלו דווקא יצאו הרוצחים הכי גדולים, מיתות משונות ואכזריות! השכל פשט את הרגל! אין שכל, חייבים ללכת בתמימות על דרך רצון ה'! ר' ישראל דוד נֹויוֹוֶנ ֶ ר, ישיבת נֹוַברדוק.

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של ר' ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותקיון המידות. ספר זה בוחן את גורלה והלכי רוחה של התנועה לזרמיה בתקופת השואה ובעקבותיה. בזמן השואה דבקו אנשי המוסר במשנתם החינוכית בדבר חובת האדם והתכנסו בטירטוריה רוחנת משלהם ובה בעת גילו נכונות ויכולת לעמוד בשינויים, הישירו פניהם אל הבאות ואזרו תעצומות נפש. לפתיסתם, האקטואליה אינה אלא שלוחתו של הבורא, היושב עתה על כיסא הדין. לכן נדרש איש המוסר (המוסרניק) בגטו ובמחנות להתכונן נפשית ורוחנית כמו שהוא מתכונן לימי הדין השנתיים; זהו מצב נפשי ורוחני המוכר לו היטב. 

בספר חובה מנחמת נסקרת תנועת המוסר על שלושת זרמיה העיקריים: קלם, סלבודקה ונוברדוק. אנשי אשכולת קלם חוו טלטלה עזה בתקופת השואה. בתחילה הם ראו בנאציזם כלי שממנו אפשר להפיק לקח בדבר תכונות מין האדם, אלא שעד מהרה נדמה גישה אוניברסלית זו, ומשנתה של קלם אבדה רובה ככולה בשואה. באשר לסלבודקה, עד השואה התהדרה אסכולה זו גם בפן האוניברסלי של גדלות האדם. באה השואה וערערה את מרכז הכובד שלה. למרות זאת נמצאו לה ממשיכים מובהקים, ואלה לאחר השואה התמקדו באתגרים החדשים שזימנה להם המציאות החברתית והחינוכית בארץ ישראל ובארצות הברית. לעומת שתיהן, אנשי אסכולת נוברדוק התבצרו בעולמם הרוחני הפנימי מפני הגעש שבחוץ, שכן החובות לתיקון הנפש לא השתנו. גם עאשר השואה כילתה כמעט את כל אנשיהם, השורדים והניצולים מצאו בה רק הוכחה לתפיסת עולמם הדיכוטומית המציבה את "התורה" מול "העולם": העולם הוכיח שהוא שרוי בחושף שהמיטו עליו אידיאלים שאינם אלא רוע, פוליטיקה ותככים, שנאה ותחרות. 

הספר עומד ברגישות על דקויותיהן של התגובות השונות בתוך תנועת המוסר לנוכח הרעה ומעלה תרומה חשובה ומרתקת לחקר השואה. 

$23.95

בצל הפרוטקטורט – רדיפת יהודיה בוהמיה ומורוויה, 1939-1945

וולף גרונר

במרס 1939, ערב סיפוחן של בוהמיה ומורוויה לרייך, חיו בתחומן קרוב ל-120,000 יהודים, ולפי ההערכות כ-80,000 מהם נרצחו בשנות מלחמת העולם השנייה. 

בספרו בצל הפרוטקטורט וולף גרונר טוען כי בעבר התעלמו ההיסטוריונים מהאפשרות של התפתחויות אוטונומיותברדיפת היהודים בחבל הכבוש שלא בהכוונה מרכזית מברלין: הם סברו שבכל חבל ארץ שסיפחה גרמניה הנאצית לתחומה לפני המלחמה, היא פשוט החילה את המדיניות האנטי-יהודית שהייתה בתוקף בעת סיפוחו. 

ואולם, לדברי המחבר, המדיניות כלפי היהודים בפרוטקטורט והקצנתה נקבעו למעשה לפי ארבעה גורמי מפתח: המדיניות המרכזית של ממשלת הרייך בברלין; פעולות מטעם רשויות הפרוטקטורט הגרמניות; הצעדים שנקטה ממשלת הפרוטקטורט בפראג; וההגבלות שהטילו שלל רשויות שלטון מקומיות ואזוריות. 

בהסתכמו על הדוחות התקופתיים שהגישה הקהילה היהודית בפראג ללשכה המרכזית להגירת יהודים ועל מגוון מקורות אחרים גרונר מתעד בפרוטרוט את השפעת הרדיפות על היהודים נתיני הפרוטקטורט, על התרוששותם ועל התמעטות סיכוייהם להגר ומבליט את חשיבותן של היוזמות האזוריות והמקומיות בהתפתחותם של הצעדים האנטי-יהודיים ובהקצנתם. לדבריו, יוזמות אחדות שיצאו מהפרוטקטורט השפיעו על קבלת ההחלטות ברייך הגרמני עצמו, ויוזמות אחרות השפיעו על צעדי שננקטו בחבלי ארץ כבושים אחרים.

המחקר מראה גם כיצד הקהילות היהודיות בפרוטקטורט ובעלי התפקידים בהן, שכל צעד וצעד שעשו נבחן בקפידה בידי הגרמנים, פעלו להקלת פגיעתן הרעה של הרדיפות על ידי הרחבתם של שירותי הרווחה, סיוע בהגירה ועזרה בהשמה לעבודה, בין השאר בניצול האינטרסים הסותרים של רשויות שונות. כן עוסק המחקר בצעדים שלא זכו לתשומת לב מספיקת במחקר כגון גטואיזציה מוקדמת בערי השדה ועבודות כפייה, וכאמור לראשונה מוצגת בהלטה פעילותם של מוסדות לא-גרמניים.

$27.37

עת למבט טרנס־לאומי, עיתונות יהודית גרמנית חוצת גבולות, 1943–1933

פרופ' תומס פגלו קפלן, שעוסק בחקר אלימות, שפה ותרבות בגרמניה הנאצית ובעיתונות היהודית הגרמנית, מציג במאמרו את פעילותן של רשתות בין-לאומיות למען הצלת יהודי גרמניה ובוחן את תפקידם של עיתונים וכתבי עת יהודיים בהקמת רשתות אלו ובהרחבתן. המאמר קורא לאמץ פרספקטיבה מחקרית טרנס-לאומית ומציג לצורך כך שני מקרי מבחן: הפרקטיקות העיתונאיות שעמדו ביסוד סיקור ההגירה היהודית מגרמניה לפיליפינים בשנים 1933 - 1938 והקשר בין עיתונאים יהודים ברייך ובצרפת הכבושה בשנים 1942-1941. 

 

 

$13.68
Close