עת למבט טרנס־לאומי, עיתונות יהודית גרמנית חוצת גבולות, 1943–1933

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

Havi Dreifuss (Ben-Sasson)

"As far as Polish‒Jewish relations are concerned, we need to devote at least a few words to the attitude of Jews toward the Poles.… even in their suffering, the Jews remember with deep emotion and gratefulness all the acts of kindness toward them and the helping hand extended to them by each of those Poles.… But, despite this, the insult and humiliation—which shall never be forgotten—no one wishes to remember."
(Anonymous, Warsaw Ghetto, 1942)

עורכים: איתמר לוין, אליקים רובינשטיין, רוני שטאובר

זוועות מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן שואת העם היהודי, התרחשו לפני למעלה משבעים שנה, אבל הן עדיין אוחזות בנשמותינו ומהוות קו שבר בהיסטוריה של העם היהודי ושל האנושות כולה. מוראות השואה השפיעו ועדיין משפיעים על עיצוב דמותו ומהותו של המשפט הישראלי. כאנשי משפט למדנו מן השואה שלמרבה הצער אפשר לרתום את החוק ואת המשפט לשירות הרוע ולהניע באמצעותם ובחסותם מפעל מפלצתי מאורגן של רצח עם. מנגד יש לזכור שלאחר מלחמת העולם השנייה היה המשפט אחד מתחומי הדעת הראשונים שבאמצעותם חיפשו דרכים להפיק לקחים ממה שאירע. ספר מאמרים זה מציע לראשונה אסופה מגוונת של רשימות פרי עטם של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, הממוקמות כולן בנקודת המפגש הייחודית בין השואה למשפט: האתגרים שבהעמדתם לדין בישראל של פושעים נאצים; מעגלים משפטיים רחבים יותר בהם מלווה צילה של השואה את המשפט; הדרכים הרבות שבהן משפיע זיכרון השואה על המשפט הישראלי; ורשימות בעלות נופך אישי. אני תקווה שקובץ מאמרים זה ירים תרומה, ולו צנועה, לספרות העיון העוסקת במפגש המרתק והחשוב בין שואה למשפט, וישמש לכל המעיין בו מקור ידע ועניין. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון.