עת למבט טרנס־לאומי, עיתונות יהודית גרמנית חוצת גבולות, 1943–1933

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

באותם ימים של התבודדות אמרתי לעצמי: אוכל לכתוב את "יומנו של אסיר" או לפחות, להשלים את הקריאה... אבל אינני מצליח להתרכז לא בזה ולא בזה. מחשבותי משוטטות ללא הרף בין בארי, פוג'ה ושפלת סלרנו; אני מטה אוזן לכל ירייה, לכל זמנים של מטוס שחג מעל ההרים; בחרדה שכזאת בעודי מתוח כולי בציפייה לאפילוג שלפחות מבחינתנו אינו יכול להיות רחוק, אין בראשי מקום לכל מחשבה אחרת. כך המשכתי לבזבז זמן שלעולם לא אמצא שוב, אבל אינני מסוגל.

(מתוך יומנו של נינו קונטיני, 16 בספטמבר 1943)

אתגר הנצחת השואה והגבורה ביד ושם, 1942-1976

דורון בר

הספר הר הזיכרון עוסק ברובד המוקדם של הזיכרון הפיזי ביד ושם מאז נבט בשנת 1942 הרעיון להקים על אדמת ארץ-ישראל אתר הנצחה לנרצחים בשואה וללוחמים בנאצים ועד שהושלם השלב הראשון של תהליך העיצוב הפיזי של האתר באמצע שנות השבעים של המאה העשרים.

במחקר מעורר מחשבה זה נפרסות לפני הקורא השכבות ההיסטוריות המרכיבות את הר הזיכרון באמצעות תיאור תהליך התכנון והבנייה של מכלול
המבנים והאנדרטאות שעל ההר והצגת השאלות הערכיות בדבר הדרך הראויה להנציח את השואה ואת הגבורה באמצעים פיזיים אדריכלים.

Havi Dreifuss (Ben-Sasson)

"As far as Polish‒Jewish relations are concerned, we need to devote at least a few words to the attitude of Jews toward the Poles.… even in their suffering, the Jews remember with deep emotion and gratefulness all the acts of kindness toward them and the helping hand extended to them by each of those Poles.… But, despite this, the insult and humiliation—which shall never be forgotten—no one wishes to remember."
(Anonymous, Warsaw Ghetto, 1942)