זהו מחקר על מפעל הסעד והרווחה הממוסד שהקימה יהדות גרמניה והיה לה למשענת בשעת פורענות בתקופת הרייך השלישי. הפעילות במוסדות הסעד לא פסקה גם כשהוחל הפתרון הסופי על יהדות גרמניה והקהילה היהודית שמרה על דמותה כחברה הומנית המחויבת כלפי חבריה הנזקקים גם בתקופה של מצוקה וכליה. בספר שפע של נתונים מאירי עיניים וחשובים שיעניינו את קורא והחוקר.
"אין באפשרותנו לתאר כאן את מכלול הנושאים המפורט בספרה פורץ הדרך של אלקין. שפע של נתונים ואיורים גרפיים ממחיש את הממצאים ברובד המחקרי סוציולוגי שהוזנח עד כה, יחסית, במחקר המסועף על יהדות גרמניה" [דני נדב, ידיעון של ארגון עולי מרכז אירופה, נובמבר 2004].
"עבודתה של אלקין מצטרפת לעבודותיהם של חוקרים ישראלים שעסקו במוסדות הסעד היהודיים בגרמניה... אבל תרומתה הייחודית היא בהרחבת גבולות הזמן ובתיאור מוסדות הסעד עד 1945... רשימת הארכיונים ששימשו בסיס למחקר הזה מרשימה ביותר... הקריאה בספר היבש לכאורה, עתיר הנתונים והתרשימים, נוגעת גם היא בלב הקורא, וגורמת לו לא אחת להחסיר פעימה". [זהר שביט, מוסף ספרים, הארץ, 22 ביוני 2005].