הר הזיכרון

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

באותם ימים של התבודדות אמרתי לעצמי: אוכל לכתוב את "יומנו של אסיר" או לפחות, להשלים את הקריאה... אבל אינני מצליח להתרכז לא בזה ולא בזה. מחשבותי משוטטות ללא הרף בין בארי, פוג'ה ושפלת סלרנו; אני מטה אוזן לכל ירייה, לכל זמנים של מטוס שחג מעל ההרים; בחרדה שכזאת בעודי מתוח כולי בציפייה לאפילוג שלפחות מבחינתנו אינו יכול להיות רחוק, אין בראשי מקום לכל מחשבה אחרת. כך המשכתי לבזבז זמן שלעולם לא אמצא שוב, אבל אינני מסוגל.

(מתוך יומנו של נינו קונטיני, 16 בספטמבר 1943)

עורכת:

ד"ר שרון קנגיסר כהן

תוכן העניינים:

מבוא

דן סטון – לורנס ל' לנגר (1929–2024): דברים לזכרו

ברברה אנגלקינג – "אני לא יודעת לכתוב": בקשות סיוע שהופנו אל הוועד היהודי הלאומי בוורשה, 1943–1944

פביו קויפמן ורוּאי אפוֹנסוֹ – חוקיותן של אשרות הכניסה שהנפיקה הקונסוליה של ברזיל בהמבורג, 1938–1939

קנת ה' מרקוס, מַרלוּ שכרוֹבֶר וסימון אֶרלַנגֶר – לזכור את מחנות הריכוז ממלחמת העולם השנייה: אתרי זיכרון בהולנד וצדק מעברי

אפרת בוכריס – שירת הרקוויאם מאת ג'וזפה ורדי בטרזיינשטט: מוזיקה מנחמת

תולדות הצילום כראָיה מדעית

עמוס מוריס־רייך

חוקרי גזע השתמשו בצילום כדי ללכוד את מה שהבינו כתכונות גלויות ונסתרות של הגזע. במובן מסוים הם דמו למיסטיקנים שמנסים לתפוס עולמות ואובייקטים דמיוניים שאינם קיימים או שאינם יכולים להתקיים. אם צילום של אובייקטים בלתי נראים הוא ניסיון לגלם את המדומיין ולהציג אותו כממשי, אזי ל"גזע" – בהינתן מעמדו, על פיתוליו ההיסטוריים, המדעיים והתרבותיים – יש חשיבות רבה יותר מאשר לתצלומי חייזרים ובתולות ים בהיסטוריה של הצילום.