זכרתי לך חסד נעוריך – סיפורם של אוה וז'ניה

אוה קויאטקובסקי

$20.53

"אז, בימי המלחמה, כשחיי זבוב על הקיר היו שווי ערך יותר מחיי, לא היה בי שמץ של קנאה. האמנתי בו כל כך עד שהתחלתי לאהוב אותו. מלחמה ואש סביב, הרג, חוסר תקווה וחוסר תוחל, והנה אהבה שמילאה את כל חיי שנים רבות כל כך - 47 שנים חייתי איתו ואהבתי אותו."

 

בקיץ 1942 במאבק נואש לשרוד ברחה אוה, צעירה יהודייה בראשית הריונה הראשון, מהגטו הפתוח בעיירה הפולנית טריסטנץ שבמחוז וולין זמן קצר לפני חיסולו. בעלה, אמה האלמנה ושתיה אחיותיה נרצחו. לאחר הפרדה נותרה אוה לבדה בעולם. בנדודיה גילתה תושייה רבה בהתמודדות עם הסכנות היום-יומיות ופיתחה מיומנויות שסייעו לה לשרוד בזהות נוצרית בדויה. 

כעבור זמן לא רב ילדה אוה את בכורתה, אך בתה התינוקת לא האריכה ימים. אוה נתקפה ייאוש עד כדי כך שנכנסה ללוע הארי: לבית העירייה בטורצ'ין, שבו שכן משרד של הנאצים. שם באורח פלא נגלה לעיניה אציל מקומי צעיר בשם אוגניוש (ז'ניה) קויאטקובסקי. ז'ניה פרס על אוה את חסותו וסיפק לה הגנה, מחיה ותקווה מחודשת. עד מהרה התאהבו השניים, בעוד מלחמת העולם השנייה משתוללת סביבם. אוה אומנם לא ידעה זאת בזמן אמת, אך ז'ניה הציל עוד יהודים מלבדה, ולימים הוכר כחסיד אומות העולם.

עם תום המלחמה נמלאה אוה נחישות לחזור לחיק היהדות. ז'ניה דבק באהובתו אף שידע כי דרכם לא תהיה סוגה בשושנים. בני הזוג עזבו את אירופה, השתקעו בצ'ילה ולבסוף עלו לישראל להתאחד עם בנותיהם, שעלו קודם לכן.

הספר זכרתי לך חסד נעוריך מוקדש לסיפור אהבתם הצלתם של אוה וז'ניה בימי האימה ונגד כל הסיכויים. זהו סיפור ייחודי, שאוה מספרת בגוף ראשון, בכנות ובסגנון אישי וקולח.

"אז, בימי המלחמה, כשחיי זבוב על הקיר היו שווי ערך יותר מחיי, לא היה בי שמץ של קנאה. האמנתי בו כל כך עד שהתחלתי לאהוב אותו. מלחמה ואש סביב, הרג, חוסר תקווה וחוסר תוחל, והנה אהבה שמילאה את כל חיי שנים רבות כל כך - 47 שנים חייתי איתו ואהבתי אותו."

 

בקיץ 1942 במאבק נואש לשרוד ברחה אוה, צעירה יהודייה בראשית הריונה הראשון, מהגטו הפתוח בעיירה הפולנית טריסטנץ שבמחוז וולין זמן קצר לפני חיסולו. בעלה, אמה האלמנה ושתיה אחיותיה נרצחו. לאחר הפרדה נותרה אוה לבדה בעולם. בנדודיה גילתה תושייה רבה בהתמודדות עם הסכנות היום-יומיות ופיתחה מיומנויות שסייעו לה לשרוד בזהות נוצרית בדויה. 

כעבור זמן לא רב ילדה אוה את בכורתה, אך בתה התינוקת לא האריכה ימים. אוה נתקפה ייאוש עד כדי כך שנכנסה ללוע הארי: לבית העירייה בטורצ'ין, שבו שכן משרד של הנאצים. שם באורח פלא נגלה לעיניה אציל מקומי צעיר בשם אוגניוש (ז'ניה) קויאטקובסקי. ז'ניה פרס על אוה את חסותו וסיפק לה הגנה, מחיה ותקווה מחודשת. עד מהרה התאהבו השניים, בעוד מלחמת העולם השנייה משתוללת סביבם. אוה אומנם לא ידעה זאת בזמן אמת, אך ז'ניה הציל עוד יהודים מלבדה, ולימים הוכר כחסיד אומות העולם.

עם תום המלחמה נמלאה אוה נחישות לחזור לחיק היהדות. ז'ניה דבק באהובתו אף שידע כי דרכם לא תהיה סוגה בשושנים. בני הזוג עזבו את אירופה, השתקעו בצ'ילה ולבסוף עלו לישראל להתאחד עם בנותיהם, שעלו קודם לכן.

הספר זכרתי לך חסד נעוריך מוקדש לסיפור אהבתם הצלתם של אוה וז'ניה בימי האימה ונגד כל הסיכויים. זהו סיפור ייחודי, שאוה מספרת בגוף ראשון, בכנות ובסגנון אישי וקולח.

Products specifications
Cover רכה
No. of Pages 119
ISBN 978-965-308-709-5
Year 2025
Size 14X21
Publisher יד ושם
Customers who bought this item also bought

פנים רבות לגבורה

פליציה קראי

$12.63

Set of 2 Notebooks + Bookmark "Dancer" - Hebrew

Set of 1 Notebook + 1 Spiral Notepad + 1 Bookmark

// LABELS IN HEBREW // 

 

Theme:
"
DANCER: Sketch of a Dress", 1930
David Brainin (1905, Kharkov, Ukraine -1942, Auschwitz-Birkenau)
Gouache and pencil on paper

From the Yad Vashem Art Collection

 

David Brainin studied at Ecole des Beaux-Arts in Paris. Arrested on 29 April 1942, he was interned in Drancy and later in Compiègne. On 18 September 1942, he was deported on Transport No. 34 to Auschwitz, where he was murdered.

 

Make a meaningful gift - Help perpetuate the Memory of the Holocaust

$14.47

והשחרור לא בא: יומן ממחנות עבודה ומצעדת מוות

יוסף (יוסק) גיסר
בעריכת עידית גיל

"מרוב תאבון אוכל בערב את הלחם בלי להשאיר שום דבר לבוקר. כך יהיה גרוע יותר. לכן אני מסלק את המחשבות על שובע. אנ ימשתדל לחשוב על אחרי המלחמה ועל ספרים, זה הדבר שאני חולם עליו מילדות, כדי להתפרסם איכשהו. אני מתבייש במחשבה זו, אבל היא אוחזת בי חזק, שפעם אוכל למסור דיווח עיתונאי על התקופה שבה אני חי או אומר בצורה נועזת יותר: להיות סופר. כתבתי זאת אבל אני חושש מאוד מהווידוי שלי". (מתוך יומנו של יוסק גיסר, יום שלישי, 5 בדצמבר 1944)

 

יוסף (יוסק) גיסר, צעיר יהודי, בן למשפחת חייטים ענייה מרדום שבפולין, כתב יומן בשפה הפולנית בעת שהיה אסיר במחנות עבודה ואולץ להשתתף בצעדות המוות ממחנה אחד למשנהו לקראת סוף המלחמה. ביומן מתועדים חייהם הקשים מנשוא של אסירי המחנות: עבודת הכפייה המפרכת, המחסור בתזונה בסיסית, תנאי התברואה האיומים, המחלות, הטלטלות הרגשיות והמעברים בין המחנות. היומן מעלה תרומה חשובה גם להבנת היחסים בין האסירים היהודים ומעיד על מאמצי ההישרדות הפעילים שלהם.

יוסק גיסר נספה בצעדת המוות שעות לפני השחרור. הוא היה נותר באלמוניותו אילולא הפקיד חברו ששרד, אברהם פישמן, את היומן בבית לוחמי הגטאות ובכך הציל לפחות את המילים, את ביטויי הייאוש והתקווה ואת רצונו העז של יוסק לשרוד ולהיות לעיתונאי וסופר אחרי המלחמה. ככל הידוע, יומנו של יוסק הוא היומן היחיד אשר נכתב בצעדת מוות שהתגלה עד כה, והוא מוגש בתרגום מוער לעברית. מדפי היומן בוקע ועולה קולו של צעיר יהודי חפץ חיים, אחד מרבים כל כך שנספו בשואה.

$20.53
Close