יד ושם - קובץ מחקרים הוא כתב עת מדעי שמפרסם את מאמריהם של מיטב חוקרי השואה בארץ ובעולם והוא מוקדש לבחינת תולדות השואה על היבטיה השונים. מאז יצא לאור ב-1957 ככתב עת ראשון בתחומו פרסמו בו מאות מאמרים, רבים מהם היו פורצי דרך מבחינה מחקרית. יד ושם - קובץ מחקרים, הוא נכס חיוני לכל ספרייה שמבקשת להחזיק על מדפיה את המחקרים העדכניים בנושא השואה. החל מכרך ל"ה יד ושם- קובץ מחקרים מופיע פעמיים בשנה, באביב ובסתיו, וכך יוכלו הקוראים להתוודע במהירות למחקרים החשובים הרואים אור בקובץ.
תוכן עניינים: מבוא; יצחק ארד (2021-1926) — דברים לזכרו: לזכרו של טולקה (יהודה באואר); יצחק ארד — פרקי חייו (אלה פלורסהיים); מחקריו של יצחק ארד על השואה בווילנה: דוגמה ומופת (כריסטוף דיקמן); תיעוד תהומות ההיסטוריה: יצחק ארד ו"מבצע ריינהרד" (דיטר פול); יצחק ארד: שילוב ההיבט היהודי הסובייטי בתחום חקר השואה (אליענה ר' אדלר); יצחק ארד: גשר בין דור לדור (רוברט רוזט); כתיבת היסטוריה מנקודת מבט אישית: יצחק ארד וחקר המוסר ודילמות קיומיות בתקופת השואה (מאשה פולק־רוזנברג); מחשבות על העבודה עם חוקר שואה אנושי במיוחד (דוד זילברקלנג); המדיניות הגרמנית וגורלה של אוכלוסיית הזקנים בשטחים הכבושים של ברית־המועצות ופולין בזמן השלטון הגרמני (יצחק ארד); "אל תשליכנו לעת זקנה": יהודים קשישים בגרמניה הנאצית (מיכאל א' מאיר); לטפל בקשישים: פעילותה של הנציבות היהודית לענייני דת למען יהודים קשישים עצורים בדרום צרפת, 1940 – 1944 (עמנואל מוסקוביץ); "והדרת פני זקן": כיצד התקבלו ניצולי שואה קשישים בארצות־הברית (בת' ב' כהן); מאמרי ביקורת: למען העם היהודי – Nancy Sinkoff, From Left to Right: Lucy S. Dawidowicz, the New York Intellectuals, and the Politics of Jewish Histor(אלי לדרהנדלר); קריאה צמודה ביומני מחנות – Dominique Schröder, “Niemand ist fähig, das alles in Worten auszudrücken”: Tagebuchschreiben in nationalsozialistischen Konzentrationslagern 1939–1945 (מרקוס רוֹת); עדויות דואר ממחנות ריכוז: מקור לא מנוצל – Heinz Wewer, Spuren des Terrors: Postalische Zeugnisse zum System der deutschen Konzentrationslager (יוהנס־דיטר שטיינרט); גטו ללא חומה: הדרת היהודים בעולם התרבות של גרמניה הנאצית – Jörg Osterloh, “Ausschaltung der Juden und des jüdischen Geistes”: Nationalsozialistische Kulturpolitik 1920–1945 (משה צימרמן);
