הנריק בריסקר נאלץ לחיות עם משפחתו בגטו ורשה, ובזמן שהותו שם היה מעורב בענייני הרווחה. בספטמבר 1942 , במהלך סלקציה שנערכה, הוא עמד בפני כיתת יורים ושרד, ולאחר מכן נשלח למחנה עבודה שממנו הצליח לברוח ולהתאחד עם בתו במקום מסתור בוורשה. בעת שהותו במחבוא תיעד בריסקר את קורותיו.
בחיבורו הוא מספק מידע גם על פעילותם של ארגוני הרווחה היהודיים השונים, לרבות היודנראט.
בריסקר נפטר בשנת 1945 בטרם הצליח להשלים את כתיבת החיבור.