כשכבשו הגרמנים את איטליה נכלא ישראל דה בנדטי בבית הסוהר בעירו פררה ולאחר מכן הסתתר בזהות שאולה עד תום המלחמה. לאחר השחרור הצטרף ישראל בהתלהבות לפעילות הציונית באיטליה במסגרת תנועת החלוץ והיה בין הפעילים הבולטים ביותר. לאחר תקופה של מגורים ועבודה בהכשרה של התנועה עלה לארץ-ישראל.
"הספר כתוב בנימה אישית ובסגנון שיש בו מתח והתרגשות... יפים הם תיאורי המקום והנוף המתחלפים ושילוב השפעת הריחות והמוזיקה לאורך הסיפור" [משה ויסברג, הקיבוץ, 11 בנובמבר 2004].
"...ספרו של ישראל דה-בנדטי, המתאר את ימי ילדותו והתבגרותו באיטליה של שנות הארבעים, הוא ספר מתח של ממש... זה אחד מספרי זיכרונות השואה הקריאים ביותר שנפלו לידי..." [קו למושב, 17 בינואר 2005].