Winning Poster 2022
"Designing Memory" Competition
The Official Commemorative Poster
The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist was selected by Or Siton a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 80 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2022.
Transports to Extinction The Deportation of the Jews during the Holocaust The Central Theme for Holocaust Martyrs' and Heroes' Remembrance Day 2022 In keeping with the policy of the "Final Solution," during World War II the Germans and their collaborators uprooted millions of Jews from their homes and deported them to their deaths. This meticulously organized operation was an event of historic significance, obliterating Jewish communities throughout German-occupied territory that had existed for centuries. Vast numbers of Jews were sent straight to the extermination sites, while many others were first taken to ghettos and transit camps. Thus, the cattle – or railway – car, the principal mode of Nazi deportation, became one of the most iconic symbols of the Holocaust. Originally a symbol of progress, globalization and human technological prowess during the nineteenth and twentieth centuries, the railway car warped into the emblem of the backsliding of human values into the abyss of wholesale mass murder on an unprecedented scale.
מידי שנה במהלך 12 השנים האחרונות אנו מקיימים תחרות לעיצוב כרזה ממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה.השנה השתתפו בתחרות 80 מעצבים ומעצבות אשר הגישו כרזות העוסקות בנושא השנתי: מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה.
וועדת השיפוט הכוללת מורים מבתי הספר לעיצוב המובילים בארץ (בצלאל, שנקר, ויצו חיפה וHIT חולון) נציג מרכז ההסברה ואנשי יד ושם בחרה את הכרזה של המעצבת הצעירה אור סיטון.
מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה על־פי מדיניות הפתרון הסופי עקרו הגרמנים הנאצים ועוזריהם מיליוני יהודים מבתיהם ושילחו אותם אל מותם. הפעולה המאורגנת הזאת הייתה אירוע היסטורי שהחריב קהילות יהודיות שהתקיימו מאות שנים בכל המרחב שכבשה גרמניה. המונים הובלו ישירות לאתרי ההשמדה ורבים אחרים הועברו תחילה לתחנות ביניים דוגמת גטאות ומחנות מעבר. לא בכדי היה קרון הרכבת, ששימש אמצעי השינוע המרכזי, לאחד הסמלים המוכרים של השואה. הקרון, סמל הקִ דמה, הגלובליזציה והטכנולוגיה האנושית במונחי המאה התשע־עשרה והעשרים הפך להיות סמלה של נסיגה מוסרית מערכי אנוש אל תהום של תעשיית רצח שלא נודע כמותה
בכרזה דימוי מעניין המשלב את אחד מסמלי השואה המובהקים – קרונות הרכבת. בכך מתכתבת הכרזה עם הנושא המרכז השנתי: מסילות אל האבדון – שילוחם של היהודים בתקופת השואה. הרכבת הנעטפת במספרי הקורבנות שנעקרו ונתלשו ממרקם חייהם ונשלחו אל מותם, ממחישה באופן זה את תהליך שלילת האנושיות של מיליוני היהודים שהפכו באחת מבני אדם בעלי זהות לחלק מקבוצה נרדפת, שכל זכויותיה נשללו ממנה בתהליך שהוביל עד לרציחתה.
המספרים החקוקים בכרזה, קועקעו על גופם של אסירי אושוויץ אשר שולחו למחנה מכל רחבי שטחי הכיבוש הגרמני הנאצי ומשרטטים את המפה הגיאוגרפית של גורלו של העם היהודי שנדון להשמדה.
עשן הרכבת מתמזג במובן זה עם עשן המשרפות ויוצר מתח בין הציר האנכי של העשן המיתמר וציר האופקי של תנועת הרכבת המובילה את הלכודים בה.
הערפל השחור האופף את הכרזה מסמן את ליקוי המאורות שהתחולל בתקופה זו ומייצג את אתגר שימור הזיכרון בחלוף השנים ועם התמעטות דור הניצולים.
מנימוקי השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:
הכרזה עושה שימוש פואטי בביטוי עד היהודי האחרון ומעבירה אותו תהליכי דילול והשטחה כדימוי למהלכו של הזיכרון לאורך השנים. האותיות ההולכות ונמשכות כלפי מטה, הופכות לקווים צפופים המדמים גדר, יער עצים צפופים או ברקוד ובכך מעניקים ממשות ויזואלית לשאיפה להשמיד את כל העם היהודי ולדרכים השונות בהן השמדה זו נעשתה עד שהגיעה לשלבה האחרון התעשייתי. האותיות הנגרסות יוצרות ברקען דימוי נוסף של מעבה שיחים ויער ובכך מתכתבות עם נושא התחרות: עד היהודי האחרון – שמונים שנה לראשית ההשמדה ההמונית.
האותיות העבריות ההולכות ומטשטשות עד לכדי קו נעלם מתכתבות עם מסורת קליגרפיה יהודית עתיקת שנים מתפוצות שונות ועם הניסיון והשאיפה להשמדת כוללת של העם היהודי בגופו ובתרבותו על מאפיינה השונים.
במינימליזם הוויזואלי של הכרזה ומאפייניה באים לידי ביטוי הקושי בתיאור מילולי ובסיפור השואה ואתגר שימור זיכרונה לדורות הבאים.
