הספר חוקר את התמודדותה של הציונות הדתית בארץ-ישראל עם השואה, וחוה אשכולי טוענת שהדילמה בין גאולת הארץ להצלה הייתה חריפה יותר בציונות הדתית מאשר בציונות החילונית. מחקרה חושף את מאמציה של המנהיגות הציונית הדתית להציל את יהודי אירופה לצד התמקדותה בקידום המאבק להקמת מדינה יהודית, תיקון חיי הדת והפיכת ארץ-ישראל למרכז תורה. המניע לפעילותם היה האמונה שמעשים אלה יקדמו את הגאולה ויעצרו את הפורענות.
הספר זכה בפרס עמינח למחקר ע"ש מרים ונחמיה עמינח ז"ל לשנת תשס"ח.
"...אין ספק שהספר חייב לשכון קבע בכל ספריה בכל בית ולעיין בו לא רק בימים המזכירים לנו את השואה..." [א. הקהתי, דתי בשרון, 24 בדצמבר 2004].
"...הספר פותח צוהר להתלבטות של מנהיגי הציונות הדתית בזמן השואה, מתאר את מגבלות כוחם ואת תפיסת עולמם בצומת הדרכים המובילה לארץ-ישראל ולמדינה יהודית". [יהודה איזנברג, הצופה, 27 באוגוסט 2004].
