במאי 1945 שוחרר מיכאל קראוס מגוּנסקירכֶן ואך פסע בינו ובין המוות. עוד בעיר הולדתו נאכוֹד שבצ'כוסלובקיה העלה קראוס את חוויותיו על הכתב והמשיך בכתיבה גם אחרי שגורש לגטו טרזיינשטט, ואולם מששולח לאושוויץ-בירקנאו הוחרמו מחברות היומן ונשרפו וכתביו אבדו. בשנים 1947-1945 שב קראוס וכתב את קורותיו בשנות המלחמה. את חלק הארי בחר לייחד לימי כליאתו במחנה המשפחות בבירקנאו, לצעדת המוות לאוסטריה ולחודשי המלחמה האחרונים במאוטהאוזן ובמחנות הלוויין מֶלק וגוּנסקירכֶן, וכן לימי השחרור הראשונים.
האיורים והרישומים הרבים שבהם העשיר קראוס את רשימותיו שובצו בספר.