סיפור חייו של לאון מילרד, נער שסיים את לימודיו בבית ספר תיכון בדרוהוביץ' שבגליציה המזרחית בפולין ונקלע באחת לאימת הכיבוש הגרמני. מילרד מתאר ברגש רב ובעושר לשוני מרשים את החיים בצל המוות, את מאבק ההישרדות הבלתי פוסק ואת ניסיונות הבריחה מן הגטו ומן המחנות פלשוב, מאוטהאוזן וגוזן עד רגע השחרור הבלתי נשכח במאי 1945.
"מעניין לא רק בזכות העדות מסמרת השיער של סיפור ההצלה הפלאי של גיבורו, אלא גם בשל האופן שבו הוא משקף את תודעתו של המחבר" [עופר דינס, ידיעות אחרונות, 13 באפריל 2007].