כרזה ממלכתית תשע"ד
""Designing Memory"" Competition
The Official Commemorative Poster
The winning poster in the ""Designing Memory"" competition, an ongoing initiative of Yad Vashem together with the Israel Ministry of Public Diplomacy. The winning design, created by graphic artist Ira Ginsburg, was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 100 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2014.
השתרשות זיכרון השואה בשיח החברתי-תרבותי מרחיבה את גבולות השיח לתחומי דעת ויצירה מגוונים ובתוכם היצירה האמנותית. כך בישראל וכך גם בעולם. על רקע זה, משרד ההסברה והתפוצות ויד ושם מקיימים תחרות ארצית לעיצוב כרזה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בתחרות לוקחים חלק מאות יוצרים. עבודותיהם המקוריות ורבות ההשראה, מבטאים מגוון משמעויות שמייחסים דורות שונים, באמצעות השפה החזותית, לזיכרון השואה. לכרזה הנבחרת נכתב מערך שיעור שניתן להורידו מאתר האינטרנט של בית הספר המרכזי להוראת השואה באתר יד ושם. ניתן לרכוש מידי שנה את הכרזה הזוכה בתחרות "מעצבים זיכרון" לשימוש חינוכי במרכזו הנושאים: עיצוב זיכרון השואה, אמנות ושואה, הדור השלישי והרביעי לניצולי השואה.
מבין הכרזות שהוגשו לועדת השיפוט, נבחרה הכרזה "יער עדות" שעיצבה הגב' אירה גינצבורג.
אירה גינצבורג ילידת מוסקבה, עלתה לישראל בשנת 1990. בוגרת H.I.T המכון הטכנולוגי חולון , במגמה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי. סיימה את לימודיה בהצטיינות.
אירה תורמת באופן שוטף ופעיל לתרבות התוססת של ירושלים. לאחרונה זכתה בפרס הוקרה מארגון "לימוד" המיועד לעולים מרוסיה התורמים למדינת ישראל.
בשנת 1998 הקימה אירה משרד מיתוג. עבודותיה זכו בפרסים והן מוערכות כעבודות מקצועיות, איכותיות, מקוריות וחדשניות.
הכרזה מצטיינת בעיצוב גרפי נקי ורענן ובפשטות צנועה המעניקה דגש לנושא המורכב עמו היא מתמודדת. שמה של הכרזה "יער עדות" מייצר מרחב נושאי הנתמך ע"י דימויים וסמלים מוכרים ומופשטים כאחד. הכרזה מהווה מעין כתב עדות וכתב חידה בו זמנית. האם הדמויות המופיעות בקווי מתאר הן דמויות בשר ודם או דמויות רפאים המייצגות את הנרצחים בשואה? האם אלה דמויות הבורחות אל סבך יערות אירופה או יוצאות ממנו, כניצולות בתום המלחמה? נוף היער השחור העומד בחורבנו וכלל אינו ברור אם ישוב עוד ללבלב, מדמה ברקוד ובכך הופך היער עצמו לסמל הרצח המתועש, השולל את אנושיותו של הקורבן. העצים עצמם, עדים אילמים למראות התקופה מהווים כח פועל בזירת ההתרחשות ובכוחם להסתיר את המחפשים מסתור אך גם בה בעת לטשטש עקבות חיים של קורבנות השואה ובכך מהווים כח יוצר בעיצוב זיכרון השואה לדורות הבאים.
