כרזה ממלכתית תשע"ז
""Designing Memory"" Competition
The Official Commemorative Poster
The winning design was selected by a distinguished panel of artists and Holocaust education experts out of almost 100 entries, and is being distributed and displayed across Israel to mark Yom HaShoah 2017. This Poster was designed by Tamar Odaya Bodnar. Out of the numbers that were part and parcel of a systematic, deliberate and inhumane campaign, the figure of a single Jewish child stands clear. The shape has depth, representing an entire human world that was abruptly cut down and cultural ideas that were irreversibly changed. It is precisely in view of the intention to wipe out the relentlessly persecuted victims' identities and humanity that their aspirations and hope to cling to their lives, to the full extent and as meaningfully as possible, emerge with all their vitality. The vague figure reflected through the numbers serves as a reminder of the obligation to remember the victims as human beings with unique and distinct identities. The image is very meaningful, giving visual expression to the complex nature of Holocaust remembrance.
השואה מסרבת להפוך להיסטוריה" כך אמר פרופ' ישראל גוטמן, ניצול שואה מבכירי ההיסטוריונים וממקימי הקתדרה ללימודי השואה באוניברסיטה העברית.
השלכותיה של השואה משפיעות על תחומי דעת שונים ומעצבות באופנים רבים את הזיכרון, אשר ממשיך להתהוות במרחב הציבורי הישראלי.
כ"ז בניסן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו על ידי הגרמנים הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה.
זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיבי, יום של הנצחה ושל אזהרה מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון באנושות.
התחרות לעיצוב כרזה ממלכתית, שזו לה השנה השמינית, מזמינה דור של יוצרים ישראליים עכשוויים להביע קשת רחבה של משמעויות הקשורות בשואה באמצעות שפה חזותית. בכך ניתן ביטוי ליחסם של היוצרים לזיכרון השואה ולהשפעתם על עיצוב הזיכרון בחברה הישראלית.
היקף רחב ומגוון של מעצבים ואמנים השתתפו גם השנה בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית.
מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י גב' תמר אודיה בודנר בת 22 מרחובות. תמר גדלה בבית ציוני, בת לצבי וציפורה בודנר, בת זקונים למשפחה בת תשעה אחים. סבה וסבתה, משני הצדדים, ניצולי שואה. מבין המספרים בכרזה, עולה דמותו של סבה של תמר שניצל מתופת השואה. כמוהו גם לתמר אחות תאומה.
בחלוף השנים הקדישה לנושא השואה זמן רב בלמידה, קריאה ומחשבה.
תמר למדה באולפנת צביה ברחובות, את השירות הלאומי עשתה במדרשה ללימודי המחתרות בחיפה וכיום סטודנטית לעיצוב גראפי במכללת אמונה.
מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:
מתוך המספרים אשר היו יסוד וחלק ממסע שלילת אנושיות שיטתי ומכוון מתבהרת דמותו של ילד יהודי אחד. הדמות בעלת עומק ומהווה ייצוג לעולם אנושי שלם שנקטע באחת ולמושגי תרבות שהשתנו לבלי שוב. דווקא אל מול הכוונה למחוק זהותם וצלמם של הקורבנות הנרדפים עד צוואר עולה במלוא חיוניותה השאיפה והתקווה להיאחז בחיים במלוא היקפם ומשמעותם. הדמות המעורפלת המשתקפת מבעד למספרים מהווה תזכורת למחויבות לזכור את הקורבנות כבני אדם, בעלי זהות ייחודית ונבדלת. זהו דימוי המכיל משמעות רבה ובכך הופך לסימבול המעניק ביטוי חזותי למורכבות זיכרון השואה.
