"צו המאסר נגדי מבוסס על טענה שאני זקוק להגנה. דאגה זו לשלומי נוגעת לליבי והריני להצהיר אני מוותר על ההגנה, שום אדם הגון אינו מאיים עלי [...] אני מבקש שלא להיות מוחזק כאן ולשמש יעד לרגשי נקם פרימיטיביים. כמו כן אני מתלונן על שאני נתון לפיקוחם של שוטרי משטרת העזר [...]. למעשה, בהם אני מזהה את הסכנה היחידה לשלומי". (לודוויג פפנהיים, מחנה הריכוז בּרייטֶנאוֹ, 31 במרס 1933)
יהודים היו בין האסירים הראשונים במחנות הריכוז המאולתרים שהוקמו זמן קצר אחרי עלייתו של היטלר לשלטון. אותם מחנות מאולתרים, שהשליטה בהם הייתה נתונה בידי מנגנונים שונים, התפתחו עם השנים לכדי מערכת טרור אחידה בשליטת הס"ס, אבל כבר מן הימים הראשונים להקמתם נידונו היהודים שנכלאו בהם להתעללות קיצונית, לעבודת עונשין ואף לרצח. המחנות המוקדמים היו אבן דרך בנתיב הטרור שביקש לבודד את היהודים בגרמניה מכלל הציבור בשנים 1939-1933. הספר לפני אושוויץ שופך אור חדש על מחנות הריכוז הנאציים בשנים 1939-1933, על תפקידם בהתפתחותה של המדיניות האנטי־יהודית בגרמניה ועל מקומם בתוכנית הנאצית לבניית רייך שלישי נקי מיהודים. קים וונשמן עיינה במקורות ארכיוניים שלא נחקרו בעבר, גיבשה את שפע המידע שהעלתה במחקרה לכלל מחקר מרתק על מחנות הריכוז לפני מלחמת העולם השנייה, והיא מציגה מידע חדש ורב ערך על מחנות ידועים, ובהם דכאו ובוכנוולד, ועל מחנות ששמם אינו מוכר לציבור הרחב. מערכת מחנות הריכוז הייתה כלי חיוני לשלטון שבדק את גבולות הכוח שלו וניסה לקנות שביתה בלבבו של הציבור הגרמני ובמחשבותיו. בשום מקום לא התגלמו הדרתם של היהודים והפיחות שחל במעמדם מאזרחים גרמנים בני הדת היהודית לפורעי חוק יהודים בגרמניה בקיצוניות ובאכזריות כמו במחנות הריכוז. וונשמן מסרטטת בחמלה את דמויותיהם של אסירים יהודים ואת גורלם, ומתארת את השפעתם של המחנות על האסירים ועל השומרים וכן על הציבור היהודי ועל הציבור הגרמני. מתוך הדיון המעמיק מצטיירת התמונה הגדולה של מאסר היהודים במחנות הריכוז המוקדמים בהקשר הכולל של רדיפת היהודים לפני המלחמה. בתוך כך מתוארת ההתפתחות של המחנות המוקדמים מראשיתם ועד שהיו לסמל אוניברסלי של הטרור הנאצי ושל רדיפת היהודים בשואה.
