"יהודים שיחיו בעוד שבעים שנה, במציאות שפויה, נורמלית – האם יוכלו להבין את מה שהתרחש כאן?" שואל יהושע שכנר ביומנו שכתב בתוך מחבואו, בבור שבמכרה חול נטוש, מתחת לפני האדמה. זוהי עדות יוצאת דופן של יהודי ששרד משם, שניצל מגירוש למחנות המוות וזכה לחוות את רגע השחרור. בגילוי לב מתאר שכנר את החיים בבור – את החלומות, הפחדים, העימותים והציפייה ללנק – האיכר הפולני שסיכן את חייו ואת חיי משפחתו כדי להשאיר בחיים קומץ של יהודים.