It Happened ON OUR PLANET

מבחר תעודות 1933 - 1945 

עורך: וולף גרונר
עורכי המהדורה: גיא מירון, סוזנה היים

כרך זה פורס לפני הקוראים העבריים מבחר עשיר של תעודות על חיי היהודים בגרמניה הנאצית מעליית המשטר הנאצי עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. חלקו הראשון, הרייך הגרמני 1937-1933 , מסתמך על הכרך הראשון בסדרת התעודות הגרמנית על תולדות רדיפתם ורציחתם של יהודי אירופה בידי גרמניה הנאצית:
Die Verfolgung und Ermordung der europäischen Juden durch das nationalsozialistische Deutschland 1933–1945 (VEJ)

 התעודות, המסודרות בסדר כרונולוגי, נותנות ביטוי למגוון נקודות מבט על האירועים: של היהודים שחיו בגרמניה תחת המשטר הנאצי; של החברה הגרמנית הלא־יהודית; של יהודים מחוץ לגרמניה; ושל גורמים בין־לאומיים. הן משקפות באופן בלתי אמצעי את תהליכי שלילת זכויותיהם והדרתם של היהודים מן החברה הגרמנית ואת דרכי התמודדותם של היהודים – הן בתור יחידים הן בתור קהילה – עם השלכות הנישול והבידוד החברתי בחיי היום־יום.

On Duty - The Role of the Polish Blue and Criminal Police in the Holocaust

By Jan Grabowski

The Polish Police, commonly called the Blue or uniformed police in order to avoid using the term “Polish,” has played a most lamentable role in the extermination of the Jews of Poland. The uniformed police has been an enthusiastic executor of all German directives regarding the Jews.

Emanuel Ringelblum, Warsaw, 1943

Shortly after the occupation of Poland in the fall of 1939, the Germans created the Blue Police, consisting mainly of prewar Polish police officers. Within a short time, this police force was responsible for enforcing many anti-Jewish regulations issued by the Nazis. Who were these policemen, and how did they transform from ordinary policemen to murderous executioners? And what was the role of the Germans in this horrifying picture?

אתגר הנצחת השואה והגבורה ביד ושם, 1942-1976

דורון בר

הספר הר הזיכרון עוסק ברובד המוקדם של הזיכרון הפיזי ביד ושם מאז נבט בשנת 1942 הרעיון להקים על אדמת ארץ-ישראל אתר הנצחה לנרצחים בשואה וללוחמים בנאצים ועד שהושלם השלב הראשון של תהליך העיצוב הפיזי של האתר באמצע שנות השבעים של המאה העשרים.

במחקר מעורר מחשבה זה נפרסות לפני הקורא השכבות ההיסטוריות המרכיבות את הר הזיכרון באמצעות תיאור תהליך התכנון והבנייה של מכלול
המבנים והאנדרטאות שעל ההר והצגת השאלות הערכיות בדבר הדרך הראויה להנציח את השואה ואת הגבורה באמצעים פיזיים אדריכלים.

Ruth Leimenzon Engles| Edited by Ben-Tsiyon Klibansky

At last, I have gotten a notebook in which to write. I have a pencil. I will try. Maybe it will make it easier to push through the days. It’s hard for me. As soon as dawn breaks, my first thought is: how does one endure until the end of the day.
Ruth Leimenzon Engles, May 15, 1944

A few days after the Germans occupied Vilna at the end of June 1941, Ruth Leimenzon’s husband was seized by local collaborators and was never seen again. Ruth, the sole survivor of her murdered family, managed to survive two years in the ghetto using her intelligence and common sense, helped by luck and perhaps miracles. Just two days before the ghetto’s liquidation in September 1943, Ruth escaped with the help of a Christian woman, her former boss’ wife, and found a hiding place in a barn on a farm 20 kilometers from Vilna, where she hid for nearly a year. During the last two months in the barn, Ruth wrote a diary in Yiddish describing her three-year ordeal.