המחנה השביעי שלי: הישרדותו של יהודי פולני בגטו ובמחנות

נח (נתן) זלכובר

NIS 78.00

לא סבלתי נפשית כי ברוחי לא הייתי נוכח במחנה. חיזקתי את רוחי בזיכרונות מן השנים הטובות ומן השעות שביליתי עם הקרובים לליבי. [...] הו! רגעים כה נפלאים, נפלאים! כמזור גואל ומרגיע את פצעי הגוף והנשמה. נזכרתי שהייתי, ואני עדיין, בן אדם. [...] אולי, אולי, אפגוש שוב בשתי הנפשות היקרות לי ביותר.

בלא פחות משבעה מחנות ריכוז והשמדה נכלא היהודי הפולני נח (נתן) זֵ'לֵכוֹבֶר בשנות מלחמת העולם השנייה. עם פלישת צבא גרמניה לפולין וכיבוש עיר הבירה חווה נח, איש ורשה, את מדיניות ההדרה והנישול הגרמנית כלפי היהודים. בנובמבר 1940 נכלא עם אשתו בַּלבּינה ובִתו סטֵלה וקרוב ל־500,000 יהודים בתחום גטו ורשה – הגטו הגדול באירופה. האישה והבת אבדו בימי הגירוש הגדול של יהודי ורשה בקיץ 1942, והוא נותר לבדו להתמודד עם איום ההשמדה והרדיפה הנאצית. עם פרוץ מרד גטו ורשה באפריל 1943 הועבר נח ללוּבּלין ונכלא במחנה שדה התעופה הישן ובמחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ובו שהה ארבעה חודשים רוויי ייסורים וסבל. באוגוסט 1943 שולח למחנה אושוויץ I ומשם למחנה הלוויין יאווישוביץ, ובמשך יותר מ־ 16 חודשים הועבד בחפירות וביציקת יסודות למבנים, בהנחת פסי רכבת ובכריית פחם. בינואר 1945, עם התקרבות כוחות הצבא האדום, פונו אסירי מחנות אושוויץ בצעדת מוות לתחום הרייך הישן. נח ועימו עוד אלפי מפונים הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד העמוס עד אפס מקום אסירים שפונו מן המחנות במזרח. בחודשים האחרונים של המלחמה הועסק בעבודת פרך בתנאי מזג אוויר בלתי אפשריים במחצבות האבן של מחנה הריכוז מיטֶלבּאוּ־דוֹרה. בשלהי מרס 1945 שולח בַשֵנית לבוכנוולד, ובמקום הזה זכה לרגע השחרור בידי כוחות צבא ארצות־הברית באפריל 1945 .בעזרת חוסן רב ותעצומות נפש הצליח נח לעמוד בתלאות עולם המחנות, עבודת הכפייה וצעדות המוות ולשרוד. את חיבורו מלא העוצמה והחיוּת על ייסוריו וייסורי אחיו לגורל בשנות המלחמה כתב עוד בשנת 1946, חודשים מספר אחרי ששב לוורשה החרֵבה ונודע לו בוודאות כי משפחתו אבדה. בספר המחנה השביעי שלי, בצד תיאורים מפורטים של ידיעת רעב והמצאת דרכי עינויים ששוביו עינו בהם אותו ואת חבריו, הִרבה נח לכתוב על מערכת היחסים של האסירים בינם לבין עצמם והדגיש את אובדן התקווה. לצד גילויים של אהדה ועזרה הוא תיאר בעוצמה את הייאוש, את הסבל ואת הכאב שהִקהו את רגשותיהם של האנשים. אחרי המלחמה נשא נח לאישה את פּאוּלינה, שורדת שואה אף היא, וב־1947 נולדה בִתם היחידה חנה )אָני). זיכרונותיו רואים אור ביוזמתה של חנה ובתרגומה המשותף לה ולבעלה סטפן ציטרון.

לא סבלתי נפשית כי ברוחי לא הייתי נוכח במחנה. חיזקתי את רוחי בזיכרונות מן השנים הטובות ומן השעות שביליתי עם הקרובים לליבי. [...] הו! רגעים כה נפלאים, נפלאים! כמזור גואל ומרגיע את פצעי הגוף והנשמה. נזכרתי שהייתי, ואני עדיין, בן אדם. [...] אולי, אולי, אפגוש שוב בשתי הנפשות היקרות לי ביותר.

בלא פחות משבעה מחנות ריכוז והשמדה נכלא היהודי הפולני נח (נתן) זֵ'לֵכוֹבֶר בשנות מלחמת העולם השנייה. עם פלישת צבא גרמניה לפולין וכיבוש עיר הבירה חווה נח, איש ורשה, את מדיניות ההדרה והנישול הגרמנית כלפי היהודים. בנובמבר 1940 נכלא עם אשתו בַּלבּינה ובִתו סטֵלה וקרוב ל־500,000 יהודים בתחום גטו ורשה – הגטו הגדול באירופה. האישה והבת אבדו בימי הגירוש הגדול של יהודי ורשה בקיץ 1942, והוא נותר לבדו להתמודד עם איום ההשמדה והרדיפה הנאצית. עם פרוץ מרד גטו ורשה באפריל 1943 הועבר נח ללוּבּלין ונכלא במחנה שדה התעופה הישן ובמחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ובו שהה ארבעה חודשים רוויי ייסורים וסבל. באוגוסט 1943 שולח למחנה אושוויץ I ומשם למחנה הלוויין יאווישוביץ, ובמשך יותר מ־ 16 חודשים הועבד בחפירות וביציקת יסודות למבנים, בהנחת פסי רכבת ובכריית פחם. בינואר 1945, עם התקרבות כוחות הצבא האדום, פונו אסירי מחנות אושוויץ בצעדת מוות לתחום הרייך הישן. נח ועימו עוד אלפי מפונים הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד העמוס עד אפס מקום אסירים שפונו מן המחנות במזרח. בחודשים האחרונים של המלחמה הועסק בעבודת פרך בתנאי מזג אוויר בלתי אפשריים במחצבות האבן של מחנה הריכוז מיטֶלבּאוּ־דוֹרה. בשלהי מרס 1945 שולח בַשֵנית לבוכנוולד, ובמקום הזה זכה לרגע השחרור בידי כוחות צבא ארצות־הברית באפריל 1945 .בעזרת חוסן רב ותעצומות נפש הצליח נח לעמוד בתלאות עולם המחנות, עבודת הכפייה וצעדות המוות ולשרוד. את חיבורו מלא העוצמה והחיוּת על ייסוריו וייסורי אחיו לגורל בשנות המלחמה כתב עוד בשנת 1946, חודשים מספר אחרי ששב לוורשה החרֵבה ונודע לו בוודאות כי משפחתו אבדה. בספר המחנה השביעי שלי, בצד תיאורים מפורטים של ידיעת רעב והמצאת דרכי עינויים ששוביו עינו בהם אותו ואת חבריו, הִרבה נח לכתוב על מערכת היחסים של האסירים בינם לבין עצמם והדגיש את אובדן התקווה. לצד גילויים של אהדה ועזרה הוא תיאר בעוצמה את הייאוש, את הסבל ואת הכאב שהִקהו את רגשותיהם של האנשים. אחרי המלחמה נשא נח לאישה את פּאוּלינה, שורדת שואה אף היא, וב־1947 נולדה בִתם היחידה חנה )אָני). זיכרונותיו רואים אור ביוזמתה של חנה ובתרגומה המשותף לה ולבעלה סטפן ציטרון.

מפרט המוצר
Year 2019
ISBN 978-965-308-595-4
No. of Pages 280 עמ׳
Size 21X14 ס״מ
Format כריכה רכה
Publisher יד ושם
Translator מפולנית: סטפן וחנה (אני) ציטרון
תגיות מוצר
גולשים שקנו מוצר זה קנו גם

בית אברהם אבינו: סיפורם של חסיד אומות העולם והאישה שהציל

סטפן ושושנה רָצ'ינסקי (מחברת: הילה שרון)

NIS 78.00

יומנה של אווה: קורותיה של נערה יהודייה מהונגריה בימי השואה

אווה היימן

עורך המהדורה הראשונה: יהודה מרטון

הקדמה למהדורה החדשה: רוברט רוזט

בשיתוף ידיעות ספרים

NIS 78.00

נכתב בדמעות: מכתבים ראשונים לאחר השחרור

עורכים: רוברט רוזט ויעל נידם־אורביטו

 

NIS 156.00

The Holocaust: Frequently Asked Questions

 

Edited by Avraham Milgram and Robert Rozett

NIS 52.00
Close