ספרי מחקר ומונוגרפיות

מיין לפי

זיכרון ומשפט: שופטי בית המשפט העליון כותבים על השואה

עורכים: איתמר לוין, אליקים רובינשטיין, רוני שטאובר

 

זוועות מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן שואת העם היהודי, התרחשו לפני למעלה משבעים שנה, אבל הן עדיין אוחזות בנשמותינו ומהוות קו שבר בהיסטוריה של העם היהודי ושל האנושות כולה. מוראות השואה השפיעו ועדיין משפיעים על עיצוב דמותו ומהותו של המשפט הישראלי. כאנשי משפט למדנו מן השואה שלמרבה הצער אפשר לרתום את החוק ואת המשפט לשירות הרוע ולהניע באמצעותם ובחסותם מפעל מפלצתי מאורגן של רצח עם. מנגד יש לזכור שלאחר מלחמת העולם השנייה היה המשפט אחד מתחומי הדעת הראשונים שבאמצעותם חיפשו דרכים להפיק לקחים ממה שאירע. ספר מאמרים זה מציע לראשונה אסופה מגוונת של רשימות פרי עטם של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה, הממוקמות כולן בנקודת המפגש הייחודית בין השואה למשפט: האתגרים שבהעמדתם לדין בישראל של פושעים נאצים; מעגלים משפטיים רחבים יותר בהם מלווה צילה של השואה את המשפט; הדרכים הרבות שבהן משפיע זיכרון השואה על המשפט הישראלי; ורשימות בעלות נופך אישי. אני תקווה שקובץ מאמרים זה ירים תרומה, ולו צנועה, לספרות העיון העוסקת במפגש המרתק והחשוב בין שואה למשפט, וישמש לכל המעיין בו מקור ידע ועניין. אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון.

NIS 117.00

זיכרון של הישרדות: במחנה כפייה בוויז'בניק-סטרכוביצה

כריסטופר ר׳ בראונינג | מאנגלית: מיכל אלפון

NIS 78.00

חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה

שלמה טיקוצ'ינסקי 

 

מה למדנו מהמחנות? מה פעל הקב"ה בזה? להשאר אותו הדבר ולא להשתנות? אין זה רק כדי ללמדנו! להיות עובד ה' אמיתי, לצפצף על כל העולם! הגרמנים, עם התרבות, העם הנאור, האומה החכמה, מאלו דווקא יצאו הרוצחים הכי גדולים, מיתות משונות ואכזריות! השכל פשט את הרגל! אין שכל, חייבים ללכת בתמימות על דרך רצון ה'! ר' ישראל דוד נֹויוֹוֶנ ֶ ר, ישיבת נֹוַברדוק.

תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של ר' ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותקיון המידות. ספר זה בוחן את גורלה והלכי רוחה של התנועה לזרמיה בתקופת השואה ובעקבותיה. בזמן השואה דבקו אנשי המוסר במשנתם החינוכית בדבר חובת האדם והתכנסו בטירטוריה רוחנת משלהם ובה בעת גילו נכונות ויכולת לעמוד בשינויים, הישירו פניהם אל הבאות ואזרו תעצומות נפש. לפתיסתם, האקטואליה אינה אלא שלוחתו של הבורא, היושב עתה על כיסא הדין. לכן נדרש איש המוסר (המוסרניק) בגטו ובמחנות להתכונן נפשית ורוחנית כמו שהוא מתכונן לימי הדין השנתיים; זהו מצב נפשי ורוחני המוכר לו היטב. 

בספר חובה מנחמת נסקרת תנועת המוסר על שלושת זרמיה העיקריים: קלם, סלבודקה ונוברדוק. אנשי אשכולת קלם חוו טלטלה עזה בתקופת השואה. בתחילה הם ראו בנאציזם כלי שממנו אפשר להפיק לקח בדבר תכונות מין האדם, אלא שעד מהרה נדמה גישה אוניברסלית זו, ומשנתה של קלם אבדה רובה ככולה בשואה. באשר לסלבודקה, עד השואה התהדרה אסכולה זו גם בפן האוניברסלי של גדלות האדם. באה השואה וערערה את מרכז הכובד שלה. למרות זאת נמצאו לה ממשיכים מובהקים, ואלה לאחר השואה התמקדו באתגרים החדשים שזימנה להם המציאות החברתית והחינוכית בארץ ישראל ובארצות הברית. לעומת שתיהן, אנשי אסכולת נוברדוק התבצרו בעולמם הרוחני הפנימי מפני הגעש שבחוץ, שכן החובות לתיקון הנפש לא השתנו. גם עאשר השואה כילתה כמעט את כל אנשיהם, השורדים והניצולים מצאו בה רק הוכחה לתפיסת עולמם הדיכוטומית המציבה את "התורה" מול "העולם": העולם הוכיח שהוא שרוי בחושף שהמיטו עליו אידיאלים שאינם אלא רוע, פוליטיקה ותככים, שנאה ותחרות. 

הספר עומד ברגישות על דקויותיהן של התגובות השונות בתוך תנועת המוסר לנוכח הרעה ומעלה תרומה חשובה ומרתקת לחקר השואה. 

NIS 91.00
Loading more products ...
Close