מעל שבעים שנה חלפו מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה והשואה ממשיכה לעמוד במרכזו של שיח יהודי ואוניברסאלי בעל גוונים היסטוריים, אנושיים וערכיים.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוא היום בו מתייחדת מדינת ישראל עם זכרם של ששת המיליונים שנרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה.
זהו יום של זיכרון אישי וקולקטיבי, יום של הנצחה ושל אזהרה מפני הפוטנציאל ההרסני הטמון באנושות.
מדי שנה מציינת החברה הישראלית את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בדרכים רבות ומגוונות.
יד ושם הכריז על תחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ו.
המשתתפים בתחרות הגישו הצעתם לכרזה לוועדת השיפוט, בסיומו של תהליך יצירה ארוך ומורכב.
מבין הכרזות שהוגשו לוועדת השיפוט, נבחרה הכרזה שעוצבה ע"י גב' ג'וליה דה- בנדטי
ג'וליה דה-בנדטי, ילידת שנת 1992, בת למשפחה ממוצא יהודי החיה בטורינו, איטליה.
למדה עיצוב באיטליה והשתתפה בתוכנית לחילופי סטודנטים של HIT המכון הטכנולוגי, חולון במחלקה לתקשורת חזותית.
מאז ילדותה ביקרה בישראל פעמים רבות , ואף השתתפה בתוכניות חינוך נוספות כגון תגלית.
ג'וליה גאה לקחת חלק בתחרות לעיצוב הכרזה הממלכתית ורואה בזה את תרומתה הצנועה לשימור זיכרון השואה והנחלתה בקרב הדורות הבאים בארץ ובחו"ל.
לדבריה, הכרזה שהגישה לתחרות מביעה את החותם שהשאירו מאורעות השואה הן על השורדים והן על זיכרונות בני משפחתם.
מנימוקי חבר השופטים לבחירת הכרזה הזוכה:
טביעת האצבע העשויה שברי תיל מהווה מינימליזם סמלי לאחד מסמלי השואה הבולטים ובכך מאפשרת לדון בו ובמשמעויותיו מחדש. טביעת האצבע של הפרט מהווה במקרה זה טביעת אצבע של הקולקטיב, בבחינת השתקפות הוויה גנטית של העם היהודי כולו. זוהי טיפוגרפיה המעלה שאלות של פירוק ופרימה מול התכנסות והרכבה ובכך מעוררת אצל הצופה חשיבה רפלקטיבית על השואה וזיכרונה בחלוף השנים.
ההתייחסות הרעננה לנושא מציפה את העיסוק בנושא זהות האדם והניסיון לשמירה על רוחו וזהותו בתקופת המלחמה ולאחריה.