שבעת החיבורים הכלולים בספר אהבת הגורל נכתבו במהלך השנה הראשונה מסוף מלחמת העולם השנייה.
המחבר מוסר תיאור נאמן של החיים במחנה ברגן−בלזן, הוא מיטיב לאפיין טיפוסים אנושיים מהצד הגרמני וגם מהצד היהודי, ועושה זאת אגב התייחסות לאנשים ממשיים שפגש במחנה. בתור אסיר מן המניין אבל הרצברג — שעוד לפני המלחמה נודע בתור עורך דין, עיתונאי, פובליציסט והוגה הדעות — מנתח את אופיים של אנשי הס"ס ושל הנאציזם בכלל. הוא גם סבר שמעשים דומים לאלה שבוצעו תחת השלטון הנאצי עלולים להתרחש בכל חברה.
בספר אהבת הגורל הרצברג משתף את הקורא בהגותו הייחודית על אודות גורלו של העם היהודי בתקופת השואה ולאורך ההיסטוריה כולה.