עד מלחמת העולם השנייה התקיימו בהונגריה כמעט אלף שנות יהדות. היהודים היו חלק בלתי נפרד מחיי הרוח, התרבות והמסחר של החברה ההונגרית. רוב שנות המלחמה הם היו בטוחים יחסית, אולם ב 19- במרץ 1944 , כשגרמניה כבשה את הונגריה המציאות השתנתה באופן דרמטי. במהלך חודשים אחדים נרצחו יותר מחצי מיליון יהודי הונגריה, רובם בתאי הגז באושוויץ-בירקנאו. הם הובאו לכאן בקרונות משא עמוסים לעייפה, דחוסים מבלי יכולת לזוז.
כשנכנסים לבירקנאו, הדבר הראשון שנגלה לעיניים הוא קרון בודד על מסילת ברזל ארוכה שנמתחת משער הכניסה עד תאי הגז. קרון זה הובא לבירקנאו בסתיו 2009 ודלתותיו נחתמו. הוא נושא את זיכרון הנשמות שהגיעו איתו לכאן ודבר אחד נוסף: נרתיק תפילה קטן מקטיפה כחולה שהונח בו לזכר סיפור של התנגדות ואמונה. קרון זה נבנה בגרמניה בתחילת המאה העשרים להובלת סחורות ברחבי אירופה. במהלך מלחמת העולם השנייה קרון מסוג זה בדיוק הוביל אלפי בני אדם מהונגריה אל מותם במחנה ההשמדה בירקנאו. הוא התגלה בשנת 2008 בגבול גרמניה-הולנד על ידי קבוצה אשר נשלחה לחפש קרון ששימש להובלת יהודים מהונגריה בשנת 1944 . בעליו של הקרון, חובב נלהב של קרונות רכבת, נאות לתרום אותו למוזיאון אושוויץ. האחראי למבצע איתור הקרון, שימורו והעברתו לבירקנאו הוא אדם שהיה בן 13 בלבד כאשר אביו נעלם בהונגריה בשנת 1944 . אדם זה החליט להציב את הקרון בבירקנאו לזכרם של יהודי הונגריה שהובלו לשם. אביו, הוגו לוֹאי (Hugo Lowy) היה ביניהם. עם הגעתו לבירקנאו במאי 1944 נרצח הוגו על ידי חייל גרמני שהיכה אותו למוות, כיוון שסרב בעקשנות למסור את נרתיק התפילה שלו עם הטלית והתפילין שהיו בעבורו תמצית חייו. כמעט חמישים שנה מאוחר יותר, אחד מנכדיו של הוגו, פטר, פגש באקראי אדם שהיה עד לאירוע הנורא ההוא. המשפחה גילתה סוף סוף מה עלה בגורלו של הוגו. העינוי שבחוסר הידיעה הסתיים.
