בדרך מופלאה, אולי הודות למגע הקסמים של מלאך ההיסטוריה או בדרך נס, נשתמר ונמסר לארכיון יד ושם מסמך מצולם נדיר – אלבום אושוויץ. זהו אלבום יחיד במינו, שאין דומה לו בעולם כולו. הוא כולל כ-200 צילומים המתעדים כמעט מכל זווית אפשרית את הגעתו לרציף מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו של טרנספורט יהודים מרותניה הקרפטית – אזור בצ'כוסלובקיה שסופח ב-1939 להונגריה – ואת תהליכי הרישום, הסלקציה, החרמת הרכוש וההכנות להשמדה הפיזית. המפליא והמדהים מכל הוא שאותו אלבום תצלומים, המתעדים את דרכו של טרנספורט מגורשים במאי 1944, נפל דווקא לידיה של ניצולה מאותו משלוח מוות עצמו, אחת מאותם יחידים בני מזל שניצלו מגורלם של אלפים שנרצחו. כשפתחה הניצולה את האלבום זיהתה לפליאתה את אנשי הקהילה שלה שהובאו לאושוויץ-בירקנאו יחד אתה – הרב שלה, בני משפחתה וקרוביה הרבים ו… את עצמה. האלבום כולל מאמרים על: "מחנה הריכוז אושוויץ – יעדים, משימות ושיטות השמדה: סקירה היסטורית", מאת פרנצישק פיפר; "הכחדת יהודי הונגריה", מאת ישראל גוטמן; "אלבום אושוויץ – סיפורה של לילי יעקב", מאת גדעון גרייף; "התצלום כמסמך היסטורי", מאת נינה שפרינגר-אהרוני; את התצלומים ונספח. יד ושם מציג לפניכם מהדורה מיוחדת של האלבום הכוללת תצלום שנעלם במשך השנים ומידע נוסף על זהות היהודים המופיעים בתצלומים וגורלם הטרגי.
"...אחרי ככלות הכל נשארים הקורבנות המצולמים חסרי אונים לנוכח מה שאנחנו מייחסים להם, מנחשים עליהם, מחטטים בהם ונוברים בהם. והקוראים, לפיכך, נידונים להתנייד ללא הרף בין הדחף לא להניח לדוקומנט ההיסטורי הייחודי הזה, ולא להתחמק ממנו, לבין תחושת המועקה שעצם האחיזה בו מייצרת" [איריס מילנר, מוסף ספרים, הארץ, 16 ביולי 2003].
