הוריה של עליזה היו נחושים לשרוד ולפעול כדי להציל את שלוש בנותיהם. הם הבריחו אותן להונגריה, ומשנכנסו אליה הגרמנים, הילדות הוחזרו לסלובקיה לסלובקיה והמשפחה נאלצה להסתתר במשך חודשים ארוכים בבור מכוסה זרדים ביער. חורף 1944 אילץ את המשפחה לשוב ולחפש מקלט ולמזלם זכו לאהדתם של כפריים מקומיים ושל הכומר שהטיף לגילוי של חסד ורחמים כלפי היהודים הנרדפים. אך בכך לא תמו הייסורים. המסתור שבכפר נחשף בעקבות הלשנה והמשפחה נתפסה ונכלאה. גם אז לא חדל האב מלחפש דרכי מילוט, והצליח, מתוך תושייה נדירה, למלט את משפחתו ולקיימה עד השחרור.
הספר זכה בציון לשבח במסגרת פרס זאב ז"ל לספרות ילדים ונוער, תשס"א.
"המחברת מגוללת סיפור מרתק, נדיר. כל המשפחה הצליחה להינצל ביחד, בזכות תושייה אינסופית של אביה, כוחות נפש של כל אחד לחוד ושל כולם יחד, וכמויות בלתי נדלות של תמיכה הדדית ואהבה. מומלץ מאוד לקריאה" [שולמית גבע, מעריב, 20 באפריל 2001].
