בכרזה מופיעה עיירה, מקום הימצאה של הקהילה היהודית. הקומפוזיציה מדמה עץ חיים הצומח כלפי מעלה. בכך מתכתבת הכרזה באופן פואטי ומרומז עם חורבן הקהילה - הקהילה כמושג כמעט מופשט המתקיימת "בעולמות של מעלה" שכן נגרעה באכזריות מעולם המציאות הממשית המיוצגת במפת העיר ש"למטה". מבנה הקהילה מופיע כעץ חיים העולה וצומח ללא גבול וללא שיעור, בבחינת הווית הקהילה הנוסטלגית כזיכרון עד לעם היהודי.
זוהי כרזה מופשטת וקונקרטית בו זמנית הממחישה באופן ויזואלי ע"י קומפוזיציה מצוינת את החלל הרב מימדי שהותיר היעדר הקהילה שנרצחה והושמדה במרחב החיים ההיסטורי והתרבותי היהודי והכללי.
חלק מבתי תושבי הקהילה חלולים ונותרו בהם קווי מתאר בלבד. יצירת החללים הפעורים שלא יוכלו עוד להתמלא, מיטיבים לבטא את היעדרם של תושבי הקהילה, היעדר נצחי, בשל היקפי ההשמדה ושיטתיותה. בכך מצליחה הכרזה לבטא את הסיפור האנושי של הפרטים אשר הרכיבו את השלם.
ריחופה של הקהילה בעולמות של מעלה מתכתב עם יצירתו היהודית העל זמנית של הצייר מארק שאגאל ומהווה נקודת השקה נוספת למבעי התרבות היהודית הרב גונית אשר נרדפו כחלק מהמאמץ להשמדת העם היהודי ומורשתו.
