בכתיבה כנה וישירה מתאר הרמן זמטר, עיתונאי יהודי צעיר מברלין, את חייו בצל האימה – הבדידות, הגזרות, קצבאות המזון הזעומות, גזל הרכוש והמשלוחים אל מחנות ההשמדה. מכתביו, שנכתבו מאוגוסט 1939 ועד פברואר 1943, חודש לפני גירושו אל מחנה ההשמדה אושוויץ, הופכים לאקט של מחאה המאפשר לו לשמור על כבודו כאדם וכיהודי גם בלב לבה של מערבולת הזוועה. זהו ביטוי יוצא דופן לקולו של היחיד ועדות לגורלה של הקהילה היהודית בברלין בשנות המלחמה.
"אסופת המכתבים של הרמן זמטר היא מסמך מרתק שמתאר את חיי החנק של יהודי גרמניה הנאצית בפשטות מחרידה" [תלמה אדמון, זמן חדרה, 22 באוגוסט 2008].