עיר בתוך עיר

ורשה הכבושה, שנת 1944. הגטו חוסל. בתיה ברמן, ספרנית ופעילת שמאל, מסתתרת בזהות פולנית-נוצרית בדויה. היא ובעלה מתחזים לאח ואחות. הם פעילים ברשת מחתרתית המסייעת לאלפי יהודים להסתתר ולשרוד בעוד הנאצים רודפים בעקבותיהם. מאבקם היומיומי רב התושייה מתועד ביומן שרשמה בתיה בימי המאורעות עצמם. בתיה טמקין-ברמן גילתה בכל תקופת פעילותה בגטו ומחוצה לו חוש היסטורי מובהק, ותחושת חובה עמוקה כלפי הדורות הבאים הביאה אותה לכתיבת היומן הזה.

"ביומנה המרתק תיעדה בתיה טמקין-ברמן את חיי היום-יום בצד ה'ארי' של ורשה הכבושה, ואת ייסורי הקליטה בישראל הצעירה והמתנכרת..." [תום שגב, הארץ, 4 באפריל 2008].

"תיאורים של מעשי הצלה נועזים אינם מעמעמים את הלכי רוחה של לוחמת המחתרת הבלתי נלאית, ואינם מחרישים את פעימות נפשה, וזה מה שמקרב את הקורא אל היומן הייחודי הזה" [עדה פגיס, "ספרים", הארץ, 28 במאי 2008].