מקור ותעודות

איתמר יעוז־קסט

בעריכת אברהם מילגרם

יעקב לֶשצ'ינסקי

להלן הודעה טיפוסית לתקופה, שמסר בבית משפט [בלמברג] לבוב הרוצח שרצח את בני הזוג פרידמן מיָנָוּבּ. בעת המשפט טען הרוצח: ״בצבא לימדו אותי שהבולשוויקים הם האויבים הגדולים ביותר של העם הפולני. מאחר שכל היהודים הם בולשוויקים חשבתי שעשיתי מעשה טוב בזה שהרגתי כמה מהם. אצל היטלר עוד הייתי מקבל ציון לשבח״.

במחצית השנייה של שנות השלושים הקצינה האנטישמיות בפולין במהירות, והפוטנציאל לאירועים אלימים נגד יהודים התעצם. הספר ערב החורבן עשיר בתיאורים מפורטים שנכתבו בעצם אותם הימים של מקרים שבהם נפגעו יהודים ברחבי המדינה. מן הספר עולה בבירור כי כבר באותה העת, פרק זמן ניכר לפני פלישת הנאצים, חיו היהודים בפולין בצֵלֵ איוּםּ מתמי ד.

מחבר הספר, יעקב לֶשֶצ'ינסקי (1876 – 1966), חוקר וסטטיסטיקאי, ממייסדי מכון המחקר היהודי ייִוִואָָ, היה גם מתבונן סקרן וחרוץ, עֵדֵ להתפתחויות ששיאן בשואה, והצליח לעזוב את פולין זמן קצר לפני המלחמה. בשנים 1935 – 1937 חיבר כמה וכמה מאמרים עיתונאיים על האירועים האנטי־יהודיים שהתרחשו אז בפולין, ורובם נדפסו בעיתון הניו־יורקי פאָָרווערטס ביידיש. בתחילת שנות החמישים איגד לֶשֶצ'ינסקי את המאמרים והוציא לאור את המהדורה הראשונה ביידיש בארגנטינה, ועתה הם רואים אור בפעם הראשונה בעברית.

המאמרים, שניכר בהם שנכתבו בכאב ובהזדהות עם אחיו היהודים, עוסקים בהלכי הרוח בקרב היהודים בפולין, ביחסיהם עם האוכלוסייה הלא־יהודית ובתופעת האנטישמיות בפולין. הטקסטים מרתקים וכתיבתם בזמן אמת סמוך להתרחשויות מקנה להם נופך ייחודי ומעניקה לקורא מבט מבפנים על עולמם של יהודי פולין ערב השואה.

"צווארינו נתונים בלולאות חנק, כאשר הלחץ שוכך לרגע אנו פולטים צעקה. אין להמעיט מחשיבותה. פעמים רבות בהיסטוריה הדהדו צעקות כאלה; זמן רב הן הדהדו לשווא ורק הרבה מאוחר יותר הן עוררו הד..." (גוּסְטָבָה יַארְצְקָה, חברת ארכיון "עונג שבת" בגטו ורשה)

במעמקי המצוקה שבה היו היהודים שרויים בימי השואה נכתבו כתבים והשתמרו בתור צו זיכרון וצו המשכיות שנשלחו אלינו, הדורות הבאים. ככל שאנו מתרחקים בשנים ממאורעות השואה, עלינו להמשיך לבנות ולקיים זיכרון שואה בעל משמעות ולהדהד את הקולות שנשתמרו. האסופה קולכם שמעתי מביאה את קולותיהם של נספים ושל ניצולים שכתיבתם בימים של כאוס ואפלה מלמדת על תעצומות נפש ועל הניסיון רב ההשראה להמשיך ולדבוק בערכים יהודיים ואוניברסליים ולשמור על צלם אדם. הקולות המרגשים משולבים בשירים ובכתבים ומלווים בתצלומים אותנטיים מן התקופה וביצירות אומנות מאוספי יד ושם. האסופה הייחודית הזאת מהווה עוגן לערבי זיכרון. היא מזמנת שיח במעגלים פרטיים, משפחתיים וחברתיים, ומאפשרת קריאה והתבוננות אישית וקבוצתית הנוגעת בזיכרון המשפחתי, הקהילתי והלאומי.

תרגום מצ'כית, מבוא והערות: רות בונדי

בשיתוף בית טרזין 

אורי אורלב