חובה מנחמת - תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה
שלמה טיקוצ'ינסקי
מה למדנו מהמחנות? מה פעל הקב"ה בזה? להשאר אותו הדבר ולא להשתנות? אין זה רק כדי ללמדנו! להיות עובד ה' אמיתי, לצפצף על כל העולם! הגרמנים, עם התרבות, העם הנאור, האומה החכמה, מאלו דווקא יצאו הרוצחים הכי גדולים, מיתות משונות ואכזריות! השכל פשט את הרגל! אין שכל, חייבים ללכת בתמימות על דרך רצון ה'! ר' ישראל דוד נֹויוֹוֶנ ֶ ר, ישיבת נֹוַברדוק.
תנועת המוסר של יהדות ליטא מיסודו של ר' ישראל סלנטר הייתה שיטת חינוך עצמי קפדני ברוח התורה למען הגברת יראת שמים ותקיון המידות. ספר זה בוחן את גורלה והלכי רוחה של התנועה לזרמיה בתקופת השואה ובעקבותיה. בזמן השואה דבקו אנשי המוסר במשנתם החינוכית בדבר חובת האדם והתכנסו בטירטוריה רוחנת משלהם ובה בעת גילו נכונות ויכולת לעמוד בשינויים, הישירו פניהם אל הבאות ואזרו תעצומות נפש. לפתיסתם, האקטואליה אינה אלא שלוחתו של הבורא, היושב עתה על כיסא הדין. לכן נדרש איש המוסר (המוסרניק) בגטו ובמחנות להתכונן נפשית ורוחנית כמו שהוא מתכונן לימי הדין השנתיים; זהו מצב נפשי ורוחני המוכר לו היטב.
בספר חובה מנחמת נסקרת תנועת המוסר על שלושת זרמיה העיקריים: קלם, סלבודקה ונוברדוק. אנשי אשכולת קלם חוו טלטלה עזה בתקופת השואה. בתחילה הם ראו בנאציזם כלי שממנו אפשר להפיק לקח בדבר תכונות מין האדם, אלא שעד מהרה נדמה גישה אוניברסלית זו, ומשנתה של קלם אבדה רובה ככולה בשואה. באשר לסלבודקה, עד השואה התהדרה אסכולה זו גם בפן האוניברסלי של גדלות האדם. באה השואה וערערה את מרכז הכובד שלה. למרות זאת נמצאו לה ממשיכים מובהקים, ואלה לאחר השואה התמקדו באתגרים החדשים שזימנה להם המציאות החברתית והחינוכית בארץ ישראל ובארצות הברית. לעומת שתיהן, אנשי אסכולת נוברדוק התבצרו בעולמם הרוחני הפנימי מפני הגעש שבחוץ, שכן החובות לתיקון הנפש לא השתנו. גם עאשר השואה כילתה כמעט את כל אנשיהם, השורדים והניצולים מצאו בה רק הוכחה לתפיסת עולמם הדיכוטומית המציבה את "התורה" מול "העולם": העולם הוכיח שהוא שרוי בחושף שהמיטו עליו אידיאלים שאינם אלא רוע, פוליטיקה ותככים, שנאה ותחרות.
הספר עומד ברגישות על דקויותיהן של התגובות השונות בתוך תנועת המוסר לנוכח הרעה ומעלה תרומה חשובה ומרתקת לחקר השואה.
בצל הפרוטקטורט – רדיפת יהודיה בוהמיה ומורוויה, 1939-1945
וולף גרונר
במרס 1939, ערב סיפוחן של בוהמיה ומורוויה לרייך, חיו בתחומן קרוב ל-120,000 יהודים, ולפי ההערכות כ-80,000 מהם נרצחו בשנות מלחמת העולם השנייה.
בספרו בצל הפרוטקטורט וולף גרונר טוען כי בעבר התעלמו ההיסטוריונים מהאפשרות של התפתחויות אוטונומיותברדיפת היהודים בחבל הכבוש שלא בהכוונה מרכזית מברלין: הם סברו שבכל חבל ארץ שסיפחה גרמניה הנאצית לתחומה לפני המלחמה, היא פשוט החילה את המדיניות האנטי-יהודית שהייתה בתוקף בעת סיפוחו.
ואולם, לדברי המחבר, המדיניות כלפי היהודים בפרוטקטורט והקצנתה נקבעו למעשה לפי ארבעה גורמי מפתח: המדיניות המרכזית של ממשלת הרייך בברלין; פעולות מטעם רשויות הפרוטקטורט הגרמניות; הצעדים שנקטה ממשלת הפרוטקטורט בפראג; וההגבלות שהטילו שלל רשויות שלטון מקומיות ואזוריות.
בהסתכמו על הדוחות התקופתיים שהגישה הקהילה היהודית בפראג ללשכה המרכזית להגירת יהודים ועל מגוון מקורות אחרים גרונר מתעד בפרוטרוט את השפעת הרדיפות על היהודים נתיני הפרוטקטורט, על התרוששותם ועל התמעטות סיכוייהם להגר ומבליט את חשיבותן של היוזמות האזוריות והמקומיות בהתפתחותם של הצעדים האנטי-יהודיים ובהקצנתם. לדבריו, יוזמות אחדות שיצאו מהפרוטקטורט השפיעו על קבלת ההחלטות ברייך הגרמני עצמו, ויוזמות אחרות השפיעו על צעדי שננקטו בחבלי ארץ כבושים אחרים.
המחקר מראה גם כיצד הקהילות היהודיות בפרוטקטורט ובעלי התפקידים בהן, שכל צעד וצעד שעשו נבחן בקפידה בידי הגרמנים, פעלו להקלת פגיעתן הרעה של הרדיפות על ידי הרחבתם של שירותי הרווחה, סיוע בהגירה ועזרה בהשמה לעבודה, בין השאר בניצול האינטרסים הסותרים של רשויות שונות. כן עוסק המחקר בצעדים שלא זכו לתשומת לב מספיקת במחקר כגון גטואיזציה מוקדמת בערי השדה ועבודות כפייה, וכאמור לראשונה מוצגת בהלטה פעילותם של מוסדות לא-גרמניים.
והשחרור לא בא: יומן ממחנות עבודה ומצעדת מוות
יוסף (יוסק) גיסר
בעריכת עידית גיל
"מרוב תאבון אוכל בערב את הלחם בלי להשאיר שום דבר לבוקר. כך יהיה גרוע יותר. לכן אני מסלק את המחשבות על שובע. אנ ימשתדל לחשוב על אחרי המלחמה ועל ספרים, זה הדבר שאני חולם עליו מילדות, כדי להתפרסם איכשהו. אני מתבייש במחשבה זו, אבל היא אוחזת בי חזק, שפעם אוכל למסור דיווח עיתונאי על התקופה שבה אני חי או אומר בצורה נועזת יותר: להיות סופר. כתבתי זאת אבל אני חושש מאוד מהווידוי שלי". (מתוך יומנו של יוסק גיסר, יום שלישי, 5 בדצמבר 1944)
יוסף (יוסק) גיסר, צעיר יהודי, בן למשפחת חייטים ענייה מרדום שבפולין, כתב יומן בשפה הפולנית בעת שהיה אסיר במחנות עבודה ואולץ להשתתף בצעדות המוות ממחנה אחד למשנהו לקראת סוף המלחמה. ביומן מתועדים חייהם הקשים מנשוא של אסירי המחנות: עבודת הכפייה המפרכת, המחסור בתזונה בסיסית, תנאי התברואה האיומים, המחלות, הטלטלות הרגשיות והמעברים בין המחנות. היומן מעלה תרומה חשובה גם להבנת היחסים בין האסירים היהודים ומעיד על מאמצי ההישרדות הפעילים שלהם.
יוסק גיסר נספה בצעדת המוות שעות לפני השחרור. הוא היה נותר באלמוניותו אילולא הפקיד חברו ששרד, אברהם פישמן, את היומן בבית לוחמי הגטאות ובכך הציל לפחות את המילים, את ביטויי הייאוש והתקווה ואת רצונו העז של יוסק לשרוד ולהיות לעיתונאי וסופר אחרי המלחמה. ככל הידוע, יומנו של יוסק הוא היומן היחיד אשר נכתב בצעדת מוות שהתגלה עד כה, והוא מוגש בתרגום מוער לעברית. מדפי היומן בוקע ועולה קולו של צעיר יהודי חפץ חיים, אחד מרבים כל כך שנספו בשואה.
מוצרי נייר "תפנים חדר" - עברית
מארז של מוצרי נייר:
מחברת + פנקס ספירלי + סימניה --כתוביות בעברית--
"תפנים חדר", 1942
רודולף לוי (1875, סטטין, פרוסיה- 1944, אושוויץ-בירקנאו)
שמן, גואש ועפרון על נייר
מאוסף האומנות של יד ושם
רודולף לוי למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. עם פרוץ המלחמה ב-1939, שהה בפירנצה ותכנן את הגירתו לארה"ב, אך ללא הצלחה. נעצר בדצמבר 1943, גורש ב 5- באפריל 1944 בשילוח מס' 9 לאושוויץ, שם נרצח.
מתנה משמעותית להנצחת זיכרון השואה
מארז "הרקדנית" - פנקס + מחברת + סימניה - אנגלית
מארז של מוצרי נייר:
מחברת + פנקס ספירלי + סימניה --כתוביות באנגלית--
"הרקדנית: סקיצה של שמלה", 1930
דוד בריינין (1905, חרקוב, אוקראינה - 1942, אושוויץ-בירקנאו)
גואש ועפרון על נייר
מאוסף האומנות של יד ושם
דוד בריינין למד באקדמיה לאמנויות יפות בפריז. נעצר ב 29- באפריל 1942 ושולח לדרנסי ולאחר מכן לקומפיין. ב 18- בספטמבר 1942 גורש בשילוח מס' 34 לאושוויץ, שם נרצח.
מתנה משמעותית להנצחת זיכרון השואה
מוצרי נייר "הפרח" - אנגלית
מארז של מוצרי נייר:
מחברת + פנקס ספירלי + סימניה --כתוביות באנגלית--
"הרקדנית: סקיצה של שמלה", 1930
הנה הלמן (1877, נירנברג - 1942, סוביבור)
שמן, גואש ועיפרון על נייר
מאוסף האומנות של יד ושם
הנה הלמן, בעלת תואר דוקטור לפילוסופיה, עבדה בתור מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית בפרנקפורט. במאי 1938 אושפזה בסנטוריום, וב-15 ביוני 1942 שולחה עם שאר החולים ועם אנשי הצוות בסנטוריום לסוביבור, ונרצחה שם.
מתנה משמעותית להנצחת זיכרון השואה
מוצרי נייר "תפנים חדר" - אנגלית
מארז של מוצרי נייר:
מחברת + פנקס ספירלי + סימניה --כתוביות באנגלית--
"תפנים חדר", 1942
רודולף לוי (1875, סטטין, פרוסיה- 1944, אושוויץ-בירקנאו)
שמן, גואש ועפרון על נייר
מאוסף האומנות של יד ושם
רודולף לוי למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן. עם פרוץ המלחמה ב-1939, שהה בפירנצה ותכנן את הגירתו לארה"ב, אך ללא הצלחה. נעצר בדצמבר 1943, גורש ב 5- באפריל 1944 בשילוח מס' 9 לאושוויץ, שם נרצח.
מתנה משמעותית להנצחת זיכרון השואה
Through Our Eyes - Children Witness the Holocaust
Ages 12-14 Language: English
Book
השמיעיני את קולך ונסו הצללים: מבחר מקורות מאת נשים בתקופת השואה
עורכת: בתיה דביר
בשיתוף הוצאת מורשת
A Physician Inside the Warsaw Ghetto, 1939-1943
Mordechai Lensky | Foreword by Samuel Kassow
The Jewish Voice in the Ghettos and Concentration Camps: Verbal Expression under Nazi Oppression
Yisrael Kaplan | Editor: Zeev W. Mankowitz
The Man Who Was Murdered Twice: The Life, Trial and Death of Israel Kasztner
Yechiam Weitz
המטפיזיקה של הגזע: מדע ואמונה בהשקפת העולם הנאצית
עמית ורשיצקי
מהו הנאציזם ומה פשר כוחו הרעיוני? מה היו מקורות ההשראה הפילוסופיים של השקפת העולם הנאצית ובאיזו מידה היא נשענה על יסודות מדעיים? באילו מובנים המסגרת הרעיונית והמושגית שהציע הנאציזם הציגה עולם ערכי ונורמטיבי חדש שסיפק מענה לרחשי לב של גרמנים רבים בעולם מודרני ומחולן? ספר זה מבקש לענות על שאלות סבוכות אלה באמצעות ניתוח כתביהם של הוגים, מדעני גזע ותיאורטיקנים פוליטיים בגרמניה בין שתי מלחמות העולם.
To Bear Witness: Holocaust Remembrance at Yad Vashem
Editors: Bella Gutterman and Avner Shalev
"Let them make Me a sanctuary that I may dwell among them”: The Yad Vashem Synagogue
Curator: Haviva Peled-Carmeli, Deputy Curators: Michael Tal, Sara Shor
The Yad Vashem Synagogue catalogue - The artifacts displayed in the Yad Vashem Synagogue are a few of the thousands of items preserved in Yad Vashem's collections that tell the story of the Jewish people – a panoramic mosaic of memories depicting the fate of individuals, families and communities during the Holocaust. The artifacts in our collections tell stories interwoven with flashes of fear, despair and loss, but also moments of determination, pity, hope, courage and love. These stories evoke empathy with the fate of the victims, and place the Jewish individual at the heart of the narrative that unfolds in the Holocaust History Museum. The significance of these artifacts is hoin ned by their integration the vast, complex fabric that shapes collective memory from countless fragments of personal recollection. The display area and the space currently used as the Synagogue combine to depict the lost Jewish life in the face of its continuity today. These artifacts bear mute testimony to the history and legacy of individuals and communities during the Holocaust that we seek to commemorate and to impart to future generations.
Yad Vashem: Moshe Safdie - The Architecture of Memory
Articles by Joan Ockman, Moshe Safdie, Avner Shalev, Elie Wiesel
They Say there is a Land: Longing for Eretz Israel during the Holocaust
Head Curator: Vivian Uria
ממשלת צ'כוסלובקיה הגולה והיהודים: מהסכם מינכן ועד הקמת מדינת ישראל, 1948-1938
יאן לניצ'ק
הספר עוסק בממשלת צ'כוסלובקיה הגולה בלונדון בתקופה שבין הסכם מינכן לבין ההפיכה הקומוניסטית. המחבר בוחן גישות שונות כלפי היהודים, במהלך המלחמה ולאחריה, וחושף שתחושת לאומיות גוברת עיצבה את יחסה של צ'כוסלובקיה כלפי היהודים. הוא מציג את צ'כוסלובקיה כמקרה בוחן יוצא דופן של מדינה שטיפלה באזרחיה היהודים בהגינות. המחקר מציע ניתוח חדשני של פעילותה הפוליטית של ההנהגה הגולה ושל יישום תכניותיה בצ'כוסלובקיה המשוחררת לאחר 1945.
Relations Between Jews and Poles during the Holocaust: The Jewish Perspective
Havi Dreifuss (Ben-Sasson)
"As far as Polish‒Jewish relations are concerned, we need to devote at least a few words to the attitude of Jews toward the Poles.… even in their suffering, the Jews remember with deep emotion and gratefulness all the acts of kindness toward them and the helping hand extended to them by each of those Poles.… But, despite this, the insult and humiliation—which shall never be forgotten—no one wishes to remember."
(Anonymous, Warsaw Ghetto, 1942)
Written in a Barn: The Diary of a Young Woman from Vilna
Ruth Leimenzon Engles| Edited by Ben-Tsiyon Klibansky
At last, I have gotten a notebook in which to write. I have a pencil. I will try. Maybe it will make it easier to push through the days. It’s hard for me. As soon as dawn breaks, my first thought is: how does one endure until the end of the day.
Ruth Leimenzon Engles, May 15, 1944
A few days after the Germans occupied Vilna at the end of June 1941, Ruth Leimenzon’s husband was seized by local collaborators and was never seen again. Ruth, the sole survivor of her murdered family, managed to survive two years in the ghetto using her intelligence and common sense, helped by luck and perhaps miracles. Just two days before the ghetto’s liquidation in September 1943, Ruth escaped with the help of a Christian woman, her former boss’ wife, and found a hiding place in a barn on a farm 20 kilometers from Vilna, where she hid for nearly a year. During the last two months in the barn, Ruth wrote a diary in Yiddish describing her three-year ordeal.
Europe in the Eyes of Survivors of the Holocaust
Editors: Zeev Mankowitz, David Weinberg, Sharon Kangisser Cohen
In what sense was the European heritage responsible for Jewish cultural and intellectual development? How could one describe the events of the Holocaust? Was there a future for Jews in a reconstructed Europe? A group of scholars suggests a more nuanced view by examining the perspectives of ten survivors – philosophers, activists, and memoirists – whose attitudes towards the European past were characterized by conflicting feelings of alienation and attraction.
משטרת הגטו היהודית בוויליאמפּוֹלֶה: מסמך מגטו קובנה
עורכת: דליה עופר
"סיפורה של המשטרה היהודית בגטו קובנה הוא גם סיפורו של גטו קובנה כולו", כך נפתח החיבור משטרת הגטו היהודית בוויליאמפּוֹלֶה ובו 253 עמודים מודפסים ביידיש שנכתבו בגטו קובנה והוטמנו בו באביב 1944. בדפי החיבור מגוללים מחברי המסמך, שוטרים יהודים בגטו, את קורות המשטרה היהודית מהקמתה ועד סתיו 1942, סוקרים אירועים מרכזיים בתולדות הגטו, תושביו ומוסדותיו ועוסקים בנושאים מרכזיים מחיי היום יום. הפרקים הראשונים של הספר מתארים תיאור כרונולוגי את השבועות הראשונים לכיבוש הגרמני, הפוגרומים והרציחות ההמוניות, את התארגנות המשטרה היהודית ואת קורות גטו קובנה עד לאחר הגירוש הגדול, ואת רציחתם של יהודי גרמניה שגורשו לקובנה בדצמבר 1941. המשך החיבור שופך אור על אירועים מרכזיים בתולדותיהם של יהודי הגטו, ודן בהתפתחות המנגנון המשטרתי והמבנה ההיררכי שלו, ביחסים בין משטרת הגטו למועצת הזקנים ולמשרד העבודה, בקשרים עם הגרמנים ועם הליטאים ועוד.